אוסטאופורוזיס במבוגרים ורככת בילדים

אוסטאופורוזיס - התפרקות העצמות

אוסטאופורוזיס טיפול ומניע

25 במרץ 2015 - הועלה על-ידי אוסטאופורוזיס - דלדול העצמות

אוסטאופורוזיס טיפול ומניע עם ד"ר קובי עזרא. http://diet2all.net/PAGE41.asp מחקרים על יתרונותיהם של תוספי סידן ויטמין D הינם לרוב סותרים, אולי משום שרוב ...

מי יפתח אוסטאופורוזיס

25 במרץ 2015 - הועלה על-ידי אוסטאופורוזיס - דלדול העצמות

מהי אוסטאופורוזיס עם ד"ר יעקב עזרא. http://diet2all.net/PAGE41.asp תת-תזונה, וספיגה ירודה עלולים לגרום לאוסטאופורוזיס. הפרעות תזונה ועיכול שיכול להטות ...

מחסור בויטמין D עלול לגרום לאוסטאופורוזיס במבוגרים או רככת אצל ילדים.

יותר מדי ויטמין D יכולה לגרום למעיים ליספוג יותר מדי סידן. זה עלול לגרום לרמות גבוהות של סידן בדם. סידן גבוה בדם עלול לגרום למשקעי סידן ברקמות רכות, כגון לב וריאות. זה יכול להפחית את היכולת שלהם לתפקד.

כמו כן, אבנים בכליות, הקאות, וחולשת שרירים עלולות להתרחש גם אם יש לך יותר מדי ויטמין D.

ויטמין D ידועה גם בשם "ויטמין השמש" מכיוון שהגוף מייצר את הוויטמין לאחר שנחשף לאור שמש. עשר עד 15 דקות של שמש 3 פעמים בשבוע היא מספיק כדי לייצר הדרישה של הגוף של ויטמין D. עם זאת, אנשים רבים חיים באקלים שטוף שמש עדיין לא עושים מספיק ויטמין D וצריכים יותר מהתזונה או בתוספים שלהם.

אוסטאופורוזיס טיפולים

25 במרץ 2015 - הועלה על-ידי אוסטאופורוזיס - דלדול העצמות

אוסטאופורוזיס טיפולים עם ד"ר קובי עזרא. http://diet2all.net/PAGE41.asp טיפולים באוסטאופורוזיס כוללים "CDE של בסיסי" - סידן, ויטמין D, פעילות גופני נושאת ...

מחלת אוסטאופורוזיס

26 במרץ 2015

מחלת אוסטאופורוזיס מהי? עם ד"ר יעקב עזרא. http://diet2all.net/PAGE41.asp תזונה ואוסטאופורוזיס: למה מזון נחשב להימור הטוב ביותר שלך לחיזוק עצמות ...

מהי אוסטאופורוזיס?‎

25 במרץ 2015 - הועלה על-ידי אוסטאופורוזיס - דלדול העצמות

מהי אוסטאופורוזיס? ד"ר קובי עזרא מסביר אודות המחלה. http://diet2all.net/PAGE41.asp אוסטאופורוזיס היbv מחלה שבה העצמות נוטות להיות חלשות יותר וכך ...

אוסטאופורוזיס דלדול העמצות‎

25 במרץ 2015 - הועלה על-ידי בריאות האישה

אוסטאופורוזיס (דלדול העמצות) עם ד"ר קובי עזרא. אוסטאופורוזיס("עצמות נקבוביות") הינה מחלת עצם מתקדמת המתאפיינת בירידה במסת עצם וצפיפותה שעלולה ...

ויטמין d אוסטאופורוזיס ויטמין D או (Cholecalciferol) הוא ויטמין מסיס בשומן העוזר לגוף לספוג סידן. ויטמינים מסיסים בשומן מאוחסן ברקמות השומן של הגוף. בנוסף לסיוע לגוף לספוג סידן, ויטמין D גם מסייעת לגוף לשמור על כמות של סידן וזרחן בדם הנכונה. תוספת סידן וויטמין D מהווה טיפול הכרחי באוסטיאופורוזיס.

ויטמין D ידועה גם בשם "ויטמין השמש" מכיוון שהגוף מייצר את הוויטמין לאחר שנחשף לאור שמש. עשר עד 15 דקות של שמש 3 פעמים בשבוע היא מספיק כדי לייצר הדרישה של הגוף של ויטמין D. עם זאת, אנשים רבים חיים באקלים שטוף שמש עדיין לא עושים מספיק ויטמין D וצריכים יותר מהתזונה או בתוספים שלהם.

טיפול באוסטיאופורוזיס

טיפול באוסטיאופורוזיס ומניעת אוסטיאופניה

התפתחות האוסטאופורוזיס הינו תהליך מורכב ביותר. הכולל גורמים תזונתיים, גופניים, הורמונליים, גנטיים ואתניים. גורם חשוב להופעת האוסטאופורוזיס בנשים הוא הירידה בהורמון המין הנשי אסטרוגן, המתחילה בתקופת הבלות. איבוד העצם הוא תוצאה ישירה של איבוד האסטרוגן המסוגל "להגן" על העצם מפני פירוק.

מהי מחלת אוסטאופורוזיס? 

מחלת האוסטאופורוזיס, היא מצב שבו חלה ירידה במסת העצם (ירידה בצפיפות העצם) - באופן סיסטמי (מערכתי). ההגדרה למחלה היא, מחלת עצם מטבולית המאופיינת ע"י מסת עצם נמוכה עם שינויים מיקרו-סטרוטורליים (זעירים במבנה), הגורמים לסיכון מוגבר לפתח שברים.
הרכבם הכימי של עצמות גופינו אינו משתנה, אך בגלל הירידה בכמות העצם (בחומרים האורגניים והאנ-אורגניים), העצמות נעשות פריכות, חלשות ופגיעות יותר לשברים.

מבחינה מילולית, מקור המילה אוסטאופורוזיס בלטינית ופירושה: אוסטאו = עצם, פרוזיס = חרירים, כלומר עצם מחוררת.
העצם בנויה ממצע אורגני המכונה: מטריקס, עליו שוקעים מלחי סידן המקנים לעצמותינו את חוזקן וקשיותן. במהלך תקופת חיינו נמצאות העצמות בתהליך בלתי פוסק של השתנות. תהליך זה נקרא עיצוב מחדש (remodeling).

העצם מכילה תאים שונים בעלי תיפקוד שונה. בין החשובים ישנם את התאים אשר מפרקים עצם, המכונים אוסטאוקלסטים. ותאים בוני עצם, המכונים אוסטאובלסטים. שני סוגי תאים אילו "חיים" בשלום, ובגיל הבגרות ישנו יתרון לתאים הבונים את עצמותינו (אוסטאובלסטים), לכן השכחות לשברים עקב עצמות חלשות - נמוך ביותר. לעומת זאת, בגיל מבוגר יש לתאים ההורסים עצמות (אוסטאוקלסטים) יתרון תיפקודי טוב יותר, לכן ישנה נטייה מוגברת של שברים אוסטאופורוטיים בגיל המבוגר.

אוסטיאופורוזיס ודיכאון

הקשר בין אוסטיאופורוזיס ודיכאון 

מחלת האוסטיאופורוזיס נכללת בין עשר המחלות המשמעותיות ביותר לפי ארגון הבריאות העולמי, והיא שכיחה אצל נשים בגיל פוסט מנאופוזה.

מקור שם המילה "אוסטיאופורוזיס" לקוח מהשפה היוונית, ומשמעותו "עצם מחוררת", 'אוסטיאו' – עצם, 'פורוזיס' – מחוררת. ארגון הבריאות העולמי הגדיר את מחלת האוסטיאופורוזיס כהפרעה מערכתית של השלד, המאופיינת באיבוד מסת העצם (במרכיביה האורגניים והמינרליים) ובהידרדרות מבנה רקמת העצם, הגורמת לעלייה בשבירות העצם. הירידה במסת השלד והפגיעה במבנה הארכיטקטוני של העצם נגרמות כתוצאה מפגיעה בכמות המינרל בעצם ובמסה החלבונית. 

 המשתנים הקשורים להיווצרות אוסטיאופורוזיס ראשונית, כפי שהם מקובלים בספרות עד כה, כוללים משתנים ביולוגיים וסביבתיים. בעשור האחרון החלו לבחון את הקשר בין ירידה בצפיפות העצם ואוסטיאופורוזיס ובין  משתנים פסיכולוגיים המודדים מצב רוח כמו דיכאון, חרדה ודחק. החוקרים מצאו עדויות לקשרים אלה וגרסו כי מנגנונים אימונולוגיים ואנדוקריניים המעורבים בהיווצרות מחלת האוסטיאופורוזיס קשורים למשתנים הפסיכולוגיים שנחקרו. העדויות המצטברות מהמחקרים הרבים מלמדות כי קיים קשר בין דיכאון וירידה בצפיפות העצם, ומספר חוקרים אף הגדירו דיכאון כגורם סיכון למחלת האוסטיאופורוזיס.

המסלולים המשוערים המתווכים את הקשר בין דיכאון וצפיפות העצם ;

שני מסלולים מתייחסים לקשרים ישירים בין דיכאון וצפיפות העצם, ומסלול אחד מתייחס לקשר עקיף, המתווך על ידי השפעה של גורמים מתערבים. הקשרים הישירים מתבססים על ההנחה כי דיכאון משפיע על צפיפות העצם באופן ישיר, על ידי שינויים פיזיולוגיים ושינויים התנהגותיים. 

המסלול הפיזיולוגי, מתייחס להשפעה של שינויים פיזיולוגים הנגרמים כתוצאה מדיכאון (תהליכים פזיולוגיים המתרחשים במהלך דיכאון המשפעים על מצב העצם). ניתן לשער כי מסלול זה יכול להתאים ולהסביר בחלקו גם את הקשר שבין משתני האוריינטציה הקוגניטיבית לבין ירידה בצפיפות העצם.  

המסלול ההתנהגותי הינו דו כיווני, וכולל מצד אחד את הקשר בין דיכאון לתגובות התנהגותיות המשפיעות לרעה על מצב העצם, ומצד שני את השינויים ההתנהגותיים הנגרמים כתוצאה מאוסטיאופורוזיס, שמשפיעים באופן ישיר על מצב הרוח של החולה, ועשויים להוביל להפרעת מצב רוח כמו דיכאון.   קיימת אינטרקציה בין התהליכים ההתנהגותיים והפיזיולוגיים.

המסלול השלישי, הינו המסלול התרופתי, המתווך את הקשר בין דיכאון וצפיפות העצם. מסלול זה מתייחס להשפעה השלילית של תרופות נוגדות דיכאון על צפיפות העצם.

בהמשך, עוד על המחקרים המלמדים על הקשר בין ירידה בצפיפות העצם לבין דיכאון.

מאתר:articles. מאת:פסיכולוגית. דוקטורנטית לפסיכולוגיה, חוקרת בתחום הפסיכולוגיה הרפואית - יחסי הגומלין בין הגוף לנפש. www.c-hakeshev.com

גורמי סיכון לאוסטיאופורוזיס

אוסטיאופורוזיס - גורמי סיכון 

המשתנים הקשורים להיווצרות אוסטיאופורוזיס ראשונית, כפי שהם מקובלים בספרות עד כה, כוללים משתנים ביולוגיים, סביבתיים ופסיכולוגיים.

משתנים ביולוגיים

הורמונים והשפעתם על העצם  

להורמוני המין - אסטרוגן וטסטוסטרון - פעילות מסייעת ומחזקת בכל התהליכים הקשורים לבניית העצם ולחיזוקה. האסטרוגן מעודד את בניית העצם ומעכב את פירוקה. נשים נוטות לאבד כמות רבה יותר של מינרל העצם (סידן) לאחר חידלון הביוץ, כתוצאה מירידה בכמות האסטרוגן בגוף. אצל גברים, לעומת זאת, ממשיך ייצור הטסטוסטרון עד גיל מבוגר הרבה יותר, ועל כן האצת תהליך ירידת צפיפות העצם נדחית אצלם בשנים רבות. ההערכה היא שכאשר אישה מגיעה לגיל שמונים היא מאבדת 47% מצפיפות רקמת העצם הספוגית, בעוד שגברים מאבדים רק 14% מצפיפות העצם הספוגית. הורמונים נוספים שנמצאו קשורים למחלה הם הגלוקוקורטיקוסטרואידים, המופרשים מבלוטת יותרת הכליה. הורמונים אלה, שעמם נמנים גם קורטיזול וקורטיזון נמצאו קשורים לעיכוב פעילות תאיי בוני עצם ולצפיפות עצם נמוכה. כמו כן, נמצא שהם מעכבים את פעילות ויטמין D, המסייע לקליטת סידן במערכת העיכול והשקעתו בעצם, ופוגעים בחלבון המשמש בסיס לסידן. נוסף על כך, רמות גבוהות של קורטיזול, נמצאו קשורות לשינוי במטבוליזם ובארכיטקטורה של העצם שיכול לפגוע במצב העצם. כפי שצויין, ויטמין D חיוני לספיגת הסידן במעי ולקליטת המינרלים ברקמת העצם. ויטמין זה הינו למעשה הורמון הנוצר בעור בתגובה פוטותרמית, המתרחשת בהשפעת קרניים אולטרא סגוליות. מהעור הוא עובר לכבד, שהופך אותו לחומר פעיל יותר ולאחר מכן עובר לכליה שהופכת אותו לחומר בעל פעילות מרבית. בהעדרו מופחתת ספיגת הסידן במעי והגוף מתחיל להשתמש במאגרי הסידן המצויים בעצם. כתוצאה מכך, חסר בויטמין D יביא בהכרח לפגיעה בשלד. הורמון נוסף המשפיע על העצם הינו הורמון הפראתיאוריד. הורמון זה, המופרש מארבע בלוטות יותרת התריס הממוקמות בצוואר בצמוד לבלוטת התריס, משמש כמווסת של משק הסידן בגוף. תפקידו לשמור על רמת סידן תקינה וקבועה בדם, הוא מגביר את שחלוף העצם, הן את פירוקה והן את בנייתה, ובאמצעות זירוז יצירה של ויטמין D פעיל הוא מגביר את ספיגת הסידן במעי.

הקשר בין משתנים אימונולוגיים והעצם

מחקרים חדשים בחנו את הקשר בין מערכת החיסון ומערכת השלד והעצמות. ממצאים עדכניים מלמדים כי למערכת החיסון השפעה על תאיי העצם. בהתאם לכך, מחקרים על מחלות חיסוניות מדגימים את ההשפעה הפתוגנית של מערכת החיסון במחלות עצם. החוקרים מצאו כי קשר זה מתווך על ידי מספר תאים של מערכת החיסון, בינהם הציטוקינים (חלבונים המופרשים על ידי תאי (T. עדויות אלו, הובילו לפיתוחו של תחום חדש המכונה בספרות – אוסטיאואימונולוגיה. מטרת המחקר בתחום זה להעמיק את ההבנה לגבי השפעת מערכת החיסון על תהליכי העצם ולפתח יישומים קליניים לגבי מחלות אוטואימוניות (כמו דלקת מפרקים שיגרונית), או מחלות חיסוניות אחרות המשפיעות על מצב העצם.

הקשר בין משתנים גנטיים והעצם

האוכלוסיות בעלות הסיכון הגבוה ביותר לחלות באוסטיאופורוזיס הן נשים ממוצא אירופאי. גם גובה שיא מסת העצם מושפע מפקטורים גנטיים. ההנחה היא כי הפולימורפיזם של הרצפטורים בעצם נקבע גנטית ומשפיע על יעילותם. לפיכך, ההורמונים המשפיעים על העצם (כמו אסטרוגן, הורמוני גדילה ועוד) נקשרים לרצפטורים השונים ביעילותם.

הקשר בין משתנים משפחתיים והעצם

קירבה משפחתית מהווה גורם סיכון לאוסטיאופורוזיס. נמצא כי כאשר אחד מבני המשפחה סבל מהמחלה גבר הסיכוי לכך שבני משפחה אחרים חלו בה גם כן.

משתנים סביבתיים וסגנון חיים

לסגנון חיים יש השלכות חשובות על התפתחות המחלה. ראשית נתיחס לתזונה. נמצא כי תזונה עתירת פוספטים פוגעת בספיגת הסידן מהמזון. בנוסף, דיאטה דלה בסידן, בוויטמין D, במגנזיום ובאבץ עלולה להגביר את הסיכון לחלות באוסטיאופורוזיס. מחסור בוויטמין D עלול להתפתח בעיקר עקב מיעוט חשיפה לשמש. שנית, צריכה מוגזמת של אלכוהול, קפאין ועישון פוגעת אף היא בפעילות המטבולית של ויטמין D ובפעילות התקינה של תאי העצם. גם לפעילות גופנית השפעה על המחלה - היעדר פעילות פיזית מחלישה את השלד ומגבירה את איבוד צפיפות העצם ואת הסיכון לשברים. לעומת זאת, פעילות גופנית עשויה לעלות את מסת העצם מאחר והעצם יכולה להתחזק בתגובה ללחץ פיזי. כמו כן, קיים קשר חיובי בין משקל גוף לבין שיא מסת העצם; ככל שמשקל הגוף גבוה יותר כך גבוה יותר שיא מסת העצם. אחד ההסברים לכך הינו שרקמת השומן בגוף קשורה לאסטרוגן המשפיע באופן חיובי על מצב העצם. בהתאם לכך, נמצא כי ככל שרקמת השומן בגוף גבוהה יותר, כך יווצר יותר אסטרוגן.

משתנים  פסיכולוגיים

בעשור האחרון החלו לבחון את הקשר בין ירידה בצפיפות העצם ואוסטיאופורוזיס ובין  משתנים

פסיכולוגיים המודדים מצב רוח כמו דיכאון, חרדה ודחק. החוקרים מצאו עדויות לקשרים אלה וגרסו כי

מנגנונים אימונולוגיים ואנדוקריניים המעורבים בהיווצרות מחלת האוסטיאופורוזיס קשורים למשתנים

הפסיכולוגיים שנחקרו. כיום ידוע כי קיים קשר מובהק בין ירידה בצפיפות העצם לבין דיכאון.

מאתר: articles. מאת:בורשטיין ארז חני. www.c-hakeshev.com המרכז לפסיכולוגיה מתקדמת תחומי עיסוק: אבחון פסיכולוגי ופסיכודידקטי, טיפול בילדים ומתבגרים. ופסיכולוגיה רפואית - פסיכולוגיית גוף נפש.

מהי אוסטיאופורוזיס

אוסטיאופורוזיס - הגדרה 

                מחלת האוסטאופורוזיס היא אחד המצבים הגופניים הקשורים בהזדקנות, ושכיחותה הולכת ועולה עם הגיל. מקור שם המילה "אוסטיאופורוזיס" לקוח מהשפה היוונית, ומשמעותו "עצם מחוררת", 'אוסטיאו' – עצם, 'פורוזיס' – מחוררת. ארגון הבריאות העולמי הגדיר את מחלת האוסטיאופורוזיס כהפרעה מערכתית של השלד, המאופיינת באיבוד מסת העצם (במרכיביה האורגניים והמינרליים) ובהידרדרות מבנה רקמת העצם, הגורמת לעלייה בשבירות העצם . הירידה במסת השלד והפגיעה במבנה הארכיטקטוני של העצם נגרמות כתוצאה מפגיעה בכמות המינרל בעצם ובמסה החלבונית.

                אוסטיאופורוזיס מוגדרת על פי ערכי צפיפות העצם ביחס לשיא מסת העצם הצפויה במבוגרים-צעירים. מצב תקין הוא צפיפות עצם של עד סטיית תקן אחת מתחת לשיא מסת העצם. צפיפות עצם של יותר מסטיית תקן אחת, אך פחות משתיים וחצי סטיות תקן מתחת לשיא מסת העצם, מהווה מצב של אוסטיאופניה. צפיפות עצם של יותר משתיים וחצי סטיות תקן מתחת לשיא מסת העצם מהווה מצב של  אוסטיאופורוזיס.

אפידמיולוגיה

ההערכה היא שאחת מכל שלוש נשים, לעומת אחד מכל שניים עשר גברים, יסבלו מאוסטיאופורוזיס בשלב מסוים בחייהן.  כ-23% מקרב הנשים מעל גיל  50 בארה"ב מאובחנות באוסטיאופורוזיס, ובקרב 50% נמצאה צפיפות עצם דלה (אוסטאופניה).   כ-% 35 מקרב הנשים המאובחנות באוסטיאופורוזיס צפויות לסבול משבר לפני הגיען לגיל 70,  וכ- % 60  צפויות לסבול משבר במהלך חייהן .

שכיחות השברים האוסטיאופורוטיים עולה עם הגיל. השברים הטיפוסיים לאוסטיאופורוזיס הם שברי חוליות, שבר צוואר הירך ושבר רדיוס דיסטלי (שורש כף היד), זאת מאחר וסוג העצם באזורים הללו מאופיין במבנה דק וספוגי ובקצב איבוד עצם המהיר יותר מיתר האזורים בגוף . הסיכוי לאירוע של שבר אוסטיאופורוטי במהלך חייה של אישה אמריקאית מעל גיל 50 הוא 17.5% לשבר בירך, 15.6% לשבר בעמוד השדרה ו-16% לשבר באמה . לנתונים אלה חשיבות מיוחדת לאור העובדה כי בשנת 2015 כ-50% מהנשים בארה"ב תהיינה מעל גיל 45.

שבר צוואר הירך הוא השבר הבעייתי ביותר מבחינת תמותה ותחלואה בקשישים, הוא הגורם ליותר ימי אשפוז ממחלות שכיחות, כמו התקפי לב, סוכרת ומחלות ריאה. פחות משליש מהחולים יחזרו למצב תפקודי קודם וביתר תהיה ירידה בניידות ונכות, וכתוצאה מכך ירידה באיכות החיים ועלייה בתחלואה. התמותה בתוך השנה הראשונה לאחר השבר היא כ – 20%. בשנת 1989 דווח כי אחוזי התמותה משבר בצוואר עצם הירך בקרב נשים לבנות בארה"ב זהה לאחוזי התמותה מסרטן השד.

שכיחות שבר צוואר הירך עולה באופן אקספוננציאלי עם הגיל. בהתאם לכך, השכיחות מוכפלת עם עלייה של חמש שנים בקבוצת הגיל. שברים בחוליות הינם שברי דחיסה. שני שלישים מהם אינם סימפטומטיים, כנראה בשל ההתפתחות הדרגתית שלהם. השברים עלולים לגרום לכאבים, לעיוותים ולאיבוד גובה. עלולה להתפתח קיפוזיס גבית הגורמת, בנוסף לבעיה אסתטית, להפרעה במערכת העיכול ובמערכת הנשימה, לדיכאון ולעלייה בתמותה. לנשים שסבלו משבר בחוליה יש סיכוי לחוות שבר נוסף בחוליה בשנה הקרובה הגבוה פי חמישה מנשים שלא היה להן. כמו כן, נמצא ששבר בחוליה מעלה סיכון לשבר צוואר הירך.

מטרת הטיפול באוסטיאופורוזיס הינה בעיקר מניעת שברים. מטרה זו מושגת על ידי הפחתה בגורמי הסיכון לשבר ואם יש צורך, על ידי טיפול תרופתי אקטיבי. בנשים ללא שבר, הערכה וקביעת הטיפול יעשו על סמך חומרת הירידה בצפיפות העצם ובהתחשב בכלל גורמי הסיכון הקיימים. בנשים שחוו שבר אוסטיאופורוטי, על הטיפול להיות אינטנסיבי, במטרה למנוע שברים נוספים בזמן הקצר ביותר. הטיפול התרופתי נמצא יעיל בהפחתת ההסתברות לשברים בעיקר בחוליות. על אף הידע המצטבר, עדיין מספר רב של אנשים הצפויים ללקות באוסטיאופורוזיס אינם מאובחנים ומטופלים.

מאת: בורשטיין ארז חני פסיכולוגית, www.c-hakeshev.com, חברה: המרכז לפסיכולוגיה מתקדמת.

אבחון פסיכולוגי ופסיכודידקטי, טיפול בילדים ומתבגרים. ופסיכולוגיה רפואית - פסיכולוגיית גוף נפש.

מחלת אוסטיאופורוזיס

אוסטיאופורוזיס המחלה השקטה

אוסטיאופורוזיס = עצם מחוררת. מונח זה מתאר את מצב העצם, אשר בעקבות המחלה נעשית צפופה פחות וכתוצאה מכך הופכת לשבירה. מצב זה עלול לגרום לנכות קבועה ולכאב, ובמקרים מסוימים אף למוות.

התפרקות העצמות בתחילת המחלה אינה גלויה, היות והיא אינה מתבטאת באותות גופניים ומפני שאיכות החיים של החולים עדיין לא נפגעת. לעיתים קרובות מתגלה המחלה לראשונה בשלב מתקדם, כאשר העצמות נשברות. שברים קורים בעמוד השדרה, בירכיים, בצוואר הירך ובזרועות. חולים רבים אינם מחלימים החלמה מלאה והופכים לסיעודיים. בשלב מתקדם של האוסטיאופורוזיס ניתן להבחין גם בשינויים חיצוניים: גבם של החולים מתקמר ונהיית להם "גיבנת". ארגון הבריאות העולמי כולל את האוסטיאופורוזיס בין עשר המחלות המשמעותיות ביותר. על אף המניעה והטיפול היעילים הקיימים בימינו, מרבית החולים באוסטיאופורוזיס אינם מודעים למחלה ואינם מטפלים בה. להופעת האוסטיאופורוזיס תורמים גורמי סיכון שונים לרבות נטייה גנטית, תזונה, ואורח חיים. לנשים בגיל המעבר נשקף סיכון גבוה במיוחד ללקות באוסטיאופורוזיס, משום שמסת העצם פוחתת במהירות בגיל זה: בחמש השנים הראשונות לאחר הפסקת הווסת, מתמעטת רקמת העצם ב-10 עד 15 אחוזים.

בכל שבר יש לחשוב על אוסטיאופורוזיס בכל נפילה המסתיימת בשבר, מומלץ לחשוד שסיבת השבר איננה הנפילה לבדה אלא אוסטיאופורוזיס. אם פגיעה פעוטה שוברת עצם, יש להתייחס לכך כפעמון אזהרה המתריע על שבירותן של העצמות. נשים שכבר נשברה להן עצם נתונות בסיכון מוגבר לשברים נוספים. על מנת להתגונן ביעילות מפני שברים, יש לקבל טיפול תרופתי ולאכול תזונה עשירה בסידן.  

עישון, אלכוהול, קפאין ומיעוט תנועה מזיקים לגוף באופן כללי, אך גם מחלישים את העצמות. אורח חיים בריא מחזק את העצמות. אורח חיים בריא בגיל צעיר מעודד את בניית מסת העצם ומונע את פירוקה בגיל מאוחר יותר. אצל אנשים שלקו באוסטיאופורוזיס, אורח חיים בריא מעכב את פירוק מסת העצם. אורח חיים בריא ומניעת אוסטיאופורוזיס מוקדמת תלויים בראש ובראשונה בפעילות גופנית סדירה, המונעת את הידלדלות מסת העצמות וגם מחזקת את השרירים. גורמים חשובים נוספים הם תזונה בריאה הכוללת מוצרי מזון עתירי סידן ושהות סדירה באוויר הצח ובשמש, על מנת לשמור על יציבות העצמות ועל קשיחותן.

חשיבות הפעילות הגופנית במניעת תסמיני המחלה:

ü   שיפור יכולת תפקודית

ü   הקטנת הסיכון לנפילות ושברים

ü   מניעת כאבים והקלתם

ü   הגעה לשיא מסת עצם גבוהה

ü   האטת קצב אובדן המינרלים (הגנה על השלד)

סוגי תרגילים המסייעים במניעת אוסטיאופורוזיס: 

ü   תרגילים נושאי משקל (הליכה, ריצה)

ü   תרגילים כנגד התנגדות (משקולות, גומיות, מכשירי כושר)

ü   תרגילי שיווי משקל

ü   טיפוח ותרגול יציבה

ü   תרגילי הרפיה

מאתר:articles. אודות הכותב: מיכל כפיר 052-6233535 077-3377406