שיטת קובי עזרא לטיפול טבעי בדלקות מפרקים

מהפכת הדיוק הביולוגי: שיטת קובי עזרא לטיפול טבעי בדלקות מפרקים

במשך למעלה מ-25 שנה, עולם הנטורופתיה עבר תמורות רבות. אך בעוד שרבים מסתפקים בהמלצות כלליות כמו "תאכלו פחות סוכר" או "קחו כורכום", המציאות הקלינית בשטח מלמדת שדלקת מפרקים היא לא גזירה משמיים, והיא בוודאי לא בעיה שפתרונה אחיד לכולם. כאן נכנסת לתמונה שיטת קובי עזרא, מתודולוגיה שנולדה מתוך אלפי שעות קליניקה ומחקר אקדמי (PhD), המבוססת על עיקרון אחד מרכזי: דיוק ביולוגי אינדיבידואלי.

מתודולוגיית Bio-Precision 5: עקרונות הברזל של השיטה

כדי להפוך מאבחנה רפואית לריפוי אמיתי, עלינו להפסיק לטפל בסימפטום ולהתחיל לנהל את המנגנון. שיטת קובי עזרא נשענת על חמישה עמודי תווך ייחודיים:

1. מיפוי מטבולי-דלקתי: לא מסתכלים רק על המפרק הכואב. אנחנו מנתחים את הפרופיל המטבולי המלא של המטופל - מרמות האינסולין ועד לתפקוד הכבד - כדי להבין מהו הדלק שמזין את הדלקת.

2. סינרגיית צמחי מרפא מותאמת גנום: השיטה לא מאמינה ב"תוספי מדף". אנו יוצרים פורמולות שנועדו להשפיע על מסלולים מולקולריים ספציפיים (כמו עיכוב NF-kB) בהתאם לרגישויות האישיות של המטופל.

3. תזונה תרפויטית מבוססת ביוכימיה: התאמת תפריט שאינו רק "בריא", אלא פועל ככלי לשינוי רמת החומציות והפחתת עומס הציטוקינים בדם.

4. שיקום מחסום המעי (Gut-Joint Axis): הקשר הישיר בין חדירות מעי לדלקות מפרקים אוטואימוניות הוא ליבת הטיפול בשיטה.

5. ניהול אדפטוגני: איזון מערכת העצבים והציר ההורמונלי, מתוך הבנה שסטרס פיזיולוגי הוא הזרז המרכזי להתפרצויות דלקתיות.

המנגנון המולקולרי של דלקת המפרקים: מעבר לשיכוך כאב

כדי להבין מדוע טיפול טבעי בדלקות מפרקים בשיטת קובי עזרא הוא כה אפקטיבי, עלינו לצלול אל תוך התא. דלקת מפרקים, בין אם מדובר באוסטאוארתריטיס (OA) ובין אם בראומטואיד ארתריטיס (RA), אינה רק שחיקה מכנית. זהו תהליך דלקתי כרוני המתווך על ידי מולקולות איתות הנקראות ציטוקינים.

אחד השחקנים המרכזיים הוא ה-TNF-alpha (Tumor Necrosis Factor). זהו חלבון שמעודד הרס של סחוס ועצם. בשיטה שלי, אנו משתמשים ברכיבים פיטו-כימיים כמו בוסוויליה (לבונה) המכילה חומצות בוסוויליות. המחקרים העדכניים מראים כי חומצות אלו אינן רק "נוגדות דלקת" כלליות, אלא הן מעכבות ספציפיות של האנזים 5-LOX (5-lipoxygenase), ובכך מונעות את הייצור של לוקוטריאנים - מולקולות דלקת עוצמתיות במיוחד.

המקרה של גאוט (Gout) והגישה המולקולרית

בכל הנוגע אל גאוט טיפול טבעי, הטעות הנפוצה היא התמקדות בלעדית בהורדת פורינים בתזונה. בשיטת קובי עזרא, אנו מבינים שהבעיה היא לעיתים קרובות בתפקוד האנזים Xanthine Oxidase ובכושר הפינוי הכלייתי. מחקרים קליניים מהשנים האחרונות מדגישים את חשיבותם של פוליפנולים מסוימים, כמו אלו המצויים בדובדבנים חמוצים, אשר פועלים במנגנון הדומה לתרופות קונבנציונליות אך ללא תופעות הלוואי, על ידי עיכוב ישיר של האנזים המייצר חומצה אורית.

מחקרים עדכניים ותיקוף מדעי

במחקר שפורסם בכתב העת Nature Reviews Rheumatology, נמצא כי המיקרוביום של המעי משחק תפקיד מכריע בוויסות מערכת החיסון במפרקים. "שיטת קובי עזרא" מיישמת ממצאים אלו דרך פרוטוקול שיקום מעי קפדני. כאשר אנו משפרים את "צומתי החיבור" (Tight Junctions) במעי, אנו מונעים מחלבונים לא מעוכלים ומרעלנים (LPS) לחדור לזרם הדם ולהפעיל את תאי ה-T התוקפים את המפרקים.

מחקר נוסף ב-Journal of Clinical Medicine (2022) הראה כי שילוב מבוקר של כורכומינואידים עם פוספוליפידים (Phytosome technology) מעלה את הספיגה פי 29 ומוריד משמעותית את רמות ה-CRP (C-Reactive Protein), מדד הדלקת בדם. בשיטה שלי, אנו לא רק ממליצים על כורכום, אלא מתאימים את המינון המדויק ואת טכנולוגיית ההגשה לפי בדיקות הדם של המטופל.

למה התאמה אישית היא לא סיסמה, אלא מדע?

נטורופת חובבן יתן לכל חולה דלקת מפרקים את אותה רשימת תוספים. בשיטת קובי עזרא, אנו מבינים שדלקת אצל גבר בן 50 עם עודף משקל ותנגודת לאינסולין שונה לחלוטין מדלקת אצל אישה בת 35 אחרי לידה עם רקע אוטואימוני.

התרפיה התזונתית שאני בונה מתחשבת ב:

1. קצב חילוף החומרים: האם המטופל במצב קטבולי או אנאבולי?

2. מאזן חומצה-בסיס (pH): דלקת משגשגת בסביבה חומצית. אנו משנים את הכימיה של נוזל המפרק דרך מניפולציה תזונתית חכמה.

3. פרופיל חומצות שומן: יחס אומגה 3 מול אומגה 6 בתאים הוא הקובע אם הגוף ייצר פרוסטגלנדינים מסוג 2 (דלקתיים) או מסוג 3 (נוגדי דלקת).

סיכום: הדרך שלך לחופש מתנועה

דלקת מפרקים אינה צריכה לנהל את חייכם. הניסיון שצברתי מאז 1998, בשילוב הכלים המדעיים של תואר ה-PhD בנטורופתיה, מאפשרים לי להציע לכם הרבה מעבר ל"עזרה". אני מציע לכם דרך חדשה להבין את הגוף שלכם, לנטרל את המנגנונים הדלקתיים מהשורש ולהחזיר את איכות החיים שאבדה.

רוצים ליישם את שיטת קובי עזרא ולהתחיל בטיפול מדויק עבורכם?

הקליניקה פתוחה עבורכם לייעוץ אישי ומעמיק. כאן לא תקבלו תפריט מהמגירה, אלא אסטרטגיה לחיים.

לתיאום פגישת יעוץ בקליניקה בשעות 8:00 עד 13:00:

נייד: 0528567140

או פשוט שלחו לנו הודעה ישירה:

לחצו כאן לשליחת הודעת WhatsApp

קובי עזרא - נטורופת (PhD) | מומחה לרפואה תזונתית וטיפול טבעי במחלות כרוניות.

אוסטאוארטריטיס טיפול טבעי, קובי עזרא

אוסטאוארטריטיס טיפול טבעי, קובי עזרא. אוסטאוארטריטיס (Osteoarthritis) המכונה "שחיקת סחוס" או מחלת מפרקים ניוונית, היא מחלת מפרקים ניוונית כרונית שמתבטאת בשחיקת סחוסים. 

העלייה בתוחלת החיים העולמית הגדילה בתורה את השכיחות של דלקת מפרקים ניוונית שהיא כיום הסוג הנפוץ ביותר של דלקת פרקים. רקמת סחוס נשחקת במהלך דלקת מפרקים ניוונית אשר גורמת לכאב ועלולה להוביל לאובדן תפקוד בחולה. (1)

אוסטאוארטריטיס (Osteoarthritis) המכונה גם "שחיקת סחוס" או מחלת מפרקים ניוונית, היא מחלת מפרקים ניוונית כרונית אשר מתבטאת בשחיקת סחוס במפרק אחד או יותר מאחד ורוב מתחילה ממפרקים גדולים כמו: הברך או הירך. 

הגורם השכיח למחלת האוסטאוארטריטיס הוא העלייה בגיל לרוב מגיל 65 ומעלה סטטיסטית כשני שליש מהאנשים לוקים בבעיה. (2) אך יש לציין שהיא שכיחה יותר בנשים מעל גיל 50. 

המנגנונים המולקולריים המדויקים המעורבים בפירוק הסחוס ובהתפתחות אוסטאוארטריטיס אינם מובנים, וכיום אין טיפול יעיל כדי להאט את התקדמות המחלה או לעכב את הפירוק הבלתי הפיך של הסחוס למעט ניתוח החלפת מפרק. (2)

אוסטאוארטריטיס גורמים

גורמי סיכון מוכרים ברמת האדם, הם: מאפיינים סוציו-דמוגרפיים (למשל מין נשי, גזע אפרו-אמריקאי), נטיות גנטיות, השמנת יתר (שמלבד עומס המכני מהווה גורם פרו-דלקתי), גורמים הקשורים לתזונה וצפיפות עצם גבוהה. (3)

גורמי סיכון ברמת המפרק, הם: צורות ספציפיות של עצם / מפרק, חולשה וירידה בכוח שרירי מכופף הירך, פגיעה במפרקים, השתתפות בפעילויות ספורט מסוימות ופציעה במפרקים. (3)

כמו כן, היסטוריה של פגיעה במפרקים מהווה גורם סיכון חשוב לאוסטאוארתריטיס פוסט-טראומטית והיא תורמת משמעותית לאחוז הגדל במהירות של האוכלוסייה עם דלקת מפרקים ניוונית. (4)

אוסטאוארטריטיס סימנים, אוסטאוארטריטיס סימפטומים

דלקת מפרקים ניוונית היא מקור עיקרי לכאב, מוגבלות ולעלות חברתית-כלכלית ברחבי העולם. (5)

כאב ונוקשות מפרקים, ובעיקר נוקשות בוקר. נפיחות באזור המפרק ואודם בעיקר במצב האקוטי. קולות חריקה בתנועת המפרק. ירידה בתפקוד ובטווח התנועה של המפרק. למרות שחלק מהחולים עשויים להיות אסימפטומטיים בתחילה, התסמין השכיח ביותר הוא כאב.

עם השנים עשויים להופיע שינויים מבניים ועיוות (אוסטאופיטים) הנראים בעיקר באצבעות הידיים, אך גם באזורים אחרים כמו במרפקים. אוסטאופיטים הם בליטות המתפתחות באזורי הרס של הסחוס וניוון של המפרק.

אוסטיאוארתריטיס מופיעה בצורה ראשונית ומשנית. הצורה הראשונית, האידיופתית (כשבסיבה בלתי ידועה), מתרחשת במפרקים שלמים ללא כל גורם ידוע, בעוד שהצורה המשנית נגרמת ע"י גורמים נטייה בסיסיים (כמו למשל, טראומה). (6)

אוסטאוארטריטיס אבחון

האבחנה של דלקת מפרקים ניוונית מבוססת בעיקר על היסטוריה יסודית וממצאי בדיקה גופנית, עם או בלי צילום רנטגן. 

בבדיקה קלינית ניתן לראות שהזזת המפרק עשויה לגרום לקולות של חריקה או "קליקים". ניתן להבחין רגישות באזור המפרק, טווח תנועה מוגבל וכאב בתנועה רגילה של המפרק, במצב האקוטי בעיקר בנפיחות המפרק ואודם.

אוסטאוארתריטיס טיפול תרופתי

מטרות הטיפול הקונבנציונליות הן הקלה בתסמינים ושיפור במצב התפקודי, זאת ע"י תרופות אנטי דלקתיות והטיפול האולטימטיבי הוא החלפת המפרק - דבר טראומטי לפחות לדעתי. 

אוסטאוארטריטיס טיפול טבעי

טיפול טבעי באוסטאוארטריטיס מתייחס בצורה אינדבידואלית למטופל, אציין כי שינם מטופלים רבים שמגיבים טוב יותר לטיפול בעיקר לאחר איזון פעילות מערכת העיכול. 

כמובן שישנו הצורך להגיע למשקל אידאלי, לאכול יותר נוגדי חמצון (פירות וירקות), צמצום אכילת סולניים כמו פילפל (בעיקר ירוק) וחציל. 

לפעמים ישנו הצורך לבדוק הרעלה כרונית של מתכות כבדות ולעשות דטוקסיפיקציה לניקוי. 

גלוקוזמין אוסטאוארטריטיס

גלוקוזמין אוסטאוארטריטיס: לפי מטה-אנליזה סיכום ממצאים בגישת GRADE. המסקנה הייתה שלא ברור אם גלוקוזאמין מפחית כאב או משפר את התפקוד בדלקת מפרקים ניוונית מכיוון שהוודאות של העדויות נמוכה מאוד. (7) 

מחקר אחר הראה שבהשוואה לפלצבו, גלוקוזאמין הוכיח השפעה משמעותית רק על שיפור הנוקשות. (8)

כונדרואיטין אוסטאוארטריטיס

26 מאמרים המתארים 30 ניסויים עמדו בקריטריוני ההכללה ונכללו במטה-אנליזה. ההערכות בין כונדרויטין לפלסבו הראו שכונדרויטין יכול להקל על תסמיני הכאב ולשפר את התפקוד. (8)

גלוקוזמין וכונדרואיטין סופאט

כונדרויטין סולפט וגלוקוזאמין סולפט מפעילים השפעות מועילות על חילוף החומרים של מודלים חוץ גופיים של תאים שמקורם במפרקים סינוביאליים: כונדרוציטים, סינוביוציטים ותאים מעצם תת-כונדרלית, כולם מעורבים בדלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס). הם מגבירים את סינתזת הקולגן והפרוטאוגליקן מסוג II בכונדרוציטים מפרקיים אנושיים ומסוגלים להפחית את הייצור של כמה מתווכים פרו-דלקתיים ופרוטאזות, להפחית את תהליך המוות התאי ולשפר את האיזון האנאבולי/קטבולי של מטריצת הסחוס החוץ-תאית (ECM) . ניסויים קליניים דיווחו על השפעה מועילה של כונדרויטין סולפט וגלוקוזאמין סולפט על כאב ותפקוד. ההשפעות של שינוי המבנה של תרכובות אלו דווחו ונותחו במטא-אנליזות האחרונות. התוצאות עבור אוסטאוארטריטיס בברך מדגימות הפחתה קטנה אך משמעותית בקצב היצרות מרווח המפרק. כונדרויטין סולפט וגלוקוזאמין סולפט מומלצים ע"י מספר אגודות בינלאומיות של דלקת מפרקים בברכיים ובירכיים, בעוד שאחרים אינם ממליצים על מוצרים אלה או ממליצים רק בתנאים מסוימים. (9)

אוסטאוארטריטיס כורכום, כורכומין דלקת פרקים

כורכומין ושתי התרכובות הקשורות אליו, demethoxycurcumin ו-bis-demethoxycurcumin (כורכומינואידים) הם המטבוליטים המשניים העיקריים של Curcuma longa שורש הכורכום. (13)

הכורכומין בעל פעילות אנטי-דלקתית. חולים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית הראו שיפור בכאב, בתפקוד הגופני ובאיכות החיים לאחר נטילת כורכומין. (10)

מחקרים במבחנה הוכיחו שכורכומין יכול למנוע אפופטוזיס של כנדרוציטים, לדכא שחרור של פרוטאוגליקנים ומתכת מטלופרוטאזות וביטוי של cyclooxygenase, prostaglandin E-2 וציטוקינים דלקתיים בכונדרוציטים. אלה הושגו ע"י חסימת ההפעלה של גורם גרעיני kappa-light-chain-enhancer של מערכת תאי B משופעלים (NF-κB) בכונדרוציטים, ע"י מניעת ההפעלה של הגורם הגרעיני של משפר גן kappa light polypeptide במעכב תאי B, אלפא, זרחון וטרנסלוקציה של תת-יחידת ה-p65 של קומפלקסים NF-κB לתוך הגרעין. (10)

לכורכומין יעילות דומה ל-diclofenac אך הוכיח סבילות טובה יותר בקרב חולים עם אוסטאוארטריטיס בברך. כורכומין יכול להוות אפשרות טיפול חלופית בחולים עם אוסטאוארטריטיס בברך שאינם סובלניים לתופעות הלוואי של תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות. (11)

* דיקלופנק (Diclofenac) היא תרופה ממשפחת ה"אנטי דלקתית שאינם סטרואידים" (NSAID). 

מחקר המספק ההוכחה לכך שכורכומין מאט באופן משמעותי את התקדמות מחלת אוסטאוארטריטיס. (12) 

תוצאות מחקר שמצביעות על כך שתכשירי כורכומינואידים ובוסווליה יכולים להוות תוספת חשובה למשטרי הטיפול באוסטאוארטריטיס בברך ע"י הקלה על הסימפטומים תוך הפחתת סיכונים בטיחותיים. (14)

נוגדי חמצון אוסטאוארטריטיס

נוגדי חמצון מסייעים לצמצם את הנזק החצמוני בפרקים, החל מויטמינים כמו: ויטמין C, E מינרלים כמו: אבץ וסלניום, ועד למזונות בעלי פעילות אנטיאוקסידנטית כמו: פירות יער (אוכמניות, דובדבנים וכו')... 

תוספי נוגדי החמצון עם רוב העדויות לתועלת להקלה על כאבים ולתפקוד בדלקת מפרקים ניוונית בברך היו מבוססים על כורכומין ופולי סויה. Boswellia ומצחי מרפא המשמשים ברפואה האיורוודית והסינית עשויים גם הם להיות שימושיים.(17)

סלדרין אוסטאוארטריטיס

סלדרין (Celadrin) מכיל תערובת של חומצות שומן ייחודיות אסטריות. 

תערובת חומצות השומן המצומצמות מ- Celadrin הפחיתה באופן משמעותי את הייצור של IL-6, MCP-1 ו-TNF, מווסתים מרכזיים של התהליך הדלקתי. (15)

בהשוואה לפלסבו, סלדרין (cetylated fatty acids) מספק שיפור בטווחי התנועה של הברך ובתפקוד הכללי בחולים עם אוסטאוארטריטיס של הברך. סלדרין עשוי להיות חלופה לשימוש בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות לטיפול באוסטאוארטריטיס. (16)

אומגה 3 אוסטאוארטריטיס

אומגה 3 ובעיקר בצורתו הפעילה EPA ו- DHA בעלי פעילות אנטי דלקתית בדומה לסלדרין. 

במחקרים בבעלי חיים חומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 3 הפחיתו את הביטוי של סמנים דלקתיים, פירוק סחוס ולחץ חמצוני בכונדרוציטים. לעומת זאת, סמנים אלו גדלו עם חומצת שומן רב בלתי רווי אומגה 6 וגירוי חומצות שומן רווי. (18)

נצפה ירידה בכאב ושיפור התפקוד עם תוספת אומגה 3 בחתולים וכלבים. מחקרים קיימים מצביעים על השפעה יעילה של חומצות שומן רב בלתי רוויות במיוחד אומגה 3 על סימנים ותסמינים של דלקת מפרקים ניוונית. (18)

מקורות: 

1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30888652

2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25311420

3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29227353

4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27145096

5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25748615

6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24209720

7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28306711

8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29980200

9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24861964

10. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27703331

11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30975196

12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27260322 

13. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24794906

14. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29622343

15. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29808705

16. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12180734

17. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26728196 

18. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30081198

חשיבות ויטמין D בטיפול בשבר שאינו מתאחה

דוח מקרה החשיבות של ויטמין D בטיפול בשבר שאינו מתאחה - דוח מקרה. 

האטיולוגיה של חוסר איחוי שבר העצם אינה תמיד ברורה ועשויה להיות מגורמים רבים. לכן יש לקבוע את הסטטוס של ויטמין D באופן שגרתי במקרה של עיכוב או חסר איחוי בשברים. כמובן שתוספת נדרשת במקרה של מחסור בוויטמין D.

תַקצִיר: שכיחות ההיפוביטמינוזה D עולה כעת. מגוון רחב של מחלות וסיבוכים קשורים בריכוזים נמוכים של ויטמין D בסרום, כולל ריפוי שברים לקוי ושבר שאינו מאוחד. 

גבר בריא בן 44 שנים התמודד עם כאבים עקב חוסר איחוי של שבר בציר הירך בן 4 לאחר הפציעה הראשונית. השבר נותח שלוש פעמים והיה מקובע כראוי במצב האנטומי. אובחנה Hypovitaminosis D, ותוספת שלאחר מכן הביאה לאיחוי מוחלט של השבר עם הקלה מלאה בכאב. 

מקרה זה ממחיש את החשיבות של רמות נאותות של ויטמין D בסרום בריפוי שברים, בנוסף לגורמים מקלים על ריפוי שברים. עם השכיחות הגוברת של hypovitaminosis D ואולי סיבוכים הקשורים לשבר, קביעת ויטמין D שגרתית אמורה להפוך לחלק מהעבודה הקלינית במקרים של שבר בעצם.

אי-איחוי שברים מתרחש בכ- 5-10% מכלל השברים ויכול לנבוע ממצבים שונים. גורמי סיכון בלתי תלויים ידועים הם חומרת השבר (שברים פתוחים או שברי שברים מרובים), הצורך בהתערבות אופרטיבית, מיקום שברים, מחלות נלוות ושימוש בבנזודיאזפינים, כמו גם שימוש בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות בשילוב עם אופיואידים, משתנים, וביספוספונטים. 

הסיבה לאי-איחוי של שבר אינה תמיד ברורה, וההנחה היא רב-פקטוריאלית. אף על פי שתפקידו של ויטמין D בריפוי שברים טרם הובהר לחלוטין, ישנה הערכה טובה כי ויטמין D ממלא תפקיד חשוב בכל שלבי ריפוי השברים. 

מספר מחקרים עדכניים מציגים תוצאות המאשרות את החשיבות של רמות נאותות של ויטמין D במהלך ריפוי שברים, אך אף אחת מהן אינה ניסויים אקראיים. אף על פי שקביעת ויטמין D בסרום אינה מתבצעת באופן שגרתי במקרים של שבר שאינו מתאחה, מחסור בוויטמין D והשלמתם צריכים להיות בעלי תשומת הלב של הרופאים המטפלים.

מקור:

Volumes 87–88, July–August 2021, 111192

https://doi.org/10.1016/j.nut.2021.111192

שמן זית מפחית סיכון לשברים אוסטאופורוטיים, קובי עזרא

צריכת שמן זית כתית מפחיתה את הסיכון לשברים אוסטאופורוטיים בניסוי מוקדם. שכיחות השברים האוסטיאופורוטיים נמוכה יותר בארצות באגן הים התיכון. שמן זית כתית, מרכיב מרכזי בתזונה ים תיכונית (Mediterranean Diet), עם השפעות מועילות מוכרות על חילוף החומרים ובריאות הלב וכלי הדם, עשוי להפחית את הסיכון לשברים אוסטאופורוטיים. מטרת המחקר הייתה לחקור את השפעת הצריכה הכרונית של שמן הזית הכולל וזניו על הסיכון לשברים הקשורים לאוסטיאופורוזיס בקרב אוכלוסייה ים תיכונית בגיל העמידה וקשישה.

שיטות: כללנו את כל המשתתפים (n = 870) שגויסו במרכז Reus (ספרד) במשפט PREvención con DIeta MEDiterránea (PREDIMED). אנשים, בגילאי 55-80 שנים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה, חולקו באקראי למדיאט שהושלם בשמן זית כתית, מדדיאט בתוספת אגוזים או תזונה דלת שומן. הניתוח הנוכחי היה מחקר קבוצתי תצפיתי המקונן בניסוי. שאלון תדירות מזון מאומת שימש להערכת הרגלי תזונה וצריכת שמן זית. מידע על סך השברים האוסטיאופורוטיים התקבל מסקירה שיטתית של התיקים הרפואיים. הקשר בין מדידות חוזרות שנתיות של צריכת שמן זית לסיכון לשברים הוערך על ידי סכנות פרופורציונליות רב-משתניות של קוקס.

תוצאות: תיעדנו 114 מקרי תקרית של שברים הקשורים לאוסטיאופורוזיס במהלך מעקב חציוני של 8.9 שנים. להקצאת הטיפול לא הייתה כל השפעה על הסיכון לשברים. המשתתפים בצמחים הגבוהים ביותר בצריכת שמן זית כתית היו בסיכון נמוך יותר לשברים ב -51% (HR: 0.49; רווח בר סמך 95%: 0.29-0.81. P למגמה = 0.004) בהשוואה לאלה שנמצאים בזרע התחתון הנמוך ביותר לאחר התאמה לפוטנציאל. מבולבלים. צריכת שמן זית כוללת ונפוצה לא הייתה קשורה לסיכון לשברים.

מסקנות: צריכה גבוהה יותר של שמן זית כתית כתית קשורה לסיכון נמוך יותר לשברים הקשורים לאוסטיאופורוזיס בקרב אוכלוסיות ים תיכוניות בגיל העמידה והקשישים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה.

מקור: 

Volume 37, Issue 1, February 2018, Pages 329-335

https://doi.org/10.1016/j.clnu.2016.12.030

תחמוצת מגנזיום אוקסיד ושבר בירך

האם תחמוצת מגנזיום (מגנזיום אוקסיד) גורמת לשבים בירך בקרב קשישים? להלן ניתוח קבוצה רטרוספקטיבי מבוסס אוכלוסייה.- קובי עזרא.

באמצעות תביעות ביטוח לאומי של טייוואן, מצאנו כי שימוש בתחמוצת מגנזיום (Magnesium oxide או בקיצור: MgO) קשור לסיכון מוגבר לשבר בירך אצל קשישים. מחקרים נוספים מחויבים לבחון את המנגנונים הקשורים לשימוש ב- MgO המובילים לשבר בירך.

מטרת מחקר זה הייתה לחקור את הקשר בין שימוש במגנזיום אוקסיד לבין סיכון לשבר בירך בקרב קשישים (גיל > 65 שנים).

מחקר רטרוספקטיבי ראשי מבוסס אוכלוסייה זה נערך בין השנים 1996-2013. 

אנשים עם (n = 26,069) וללא (n = 26,069) שימוש במגנזיום אוקסיד נרשמו לאחר התאמת ציון הנטייה. התוצאה העיקרית הייתה שבר בירך. 

לאחר התאמה לגיל, מין, תחלואה נלווית ותרופות, נעשה שימוש במודלים של רגרסיה של סכנות פרופורציונליות של Cox רב משתנים לחישוב מקרים וסיכון לשבר בירך [יחס סיכון (HR)].

תוצאות: במהלך משך המעקב הממוצע של 4.8 שנים בקבוצת מגנזיום אוקסיד ו- 5.7 שנים בקבוצת המגנזיום אוקסיד, בהתאמה 1547 ו- 1107 מקרים של שבר בירך. 

השימוש במגנזיום אוקסיד זוהה כגורם סיכון לשבר בירך בשני המשתנים [HR גולמי, 1.68; רווח סמך 95% (CI), 1.55-1.81; p <0.001] ורב משתנים [HR מותאם (aHR), 1.66; 95% CI, 1.54-1.80; p <0.001] מודלים לרגרסיה של מפגעים פרופורציונליים. 

השכיחות המצטברת של שבר בירך הייתה גבוהה משמעותית בקבוצת מגנזיום אוקסיד בהשוואה לקבוצת ה- מגנזיום אוקסיד (1.23 לכל 100 שנות אדם לעומת 0.74 לכל 100 שנות אדם, בדיקת logrank, p < 0.001).

מסקנת המחקר: השימוש במגנזיום אוקסיד (MgO) הוא גורם סיכון עצמאי לשבר בירך אצל קשישים.

מקור מחקר: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31960100/ 

האם מגנזיום מסייע לירידה במשקל ?