יום שלישי, 2 באוגוסט 2016

דיאטה לאנשים שאוהבים מתוקים ונשמושים Diet2Alls

דיאטה לאנשים שאוהבים מתוקים ונשמושים Diet2Alls.



קראו תוויות מזון: כדאי לדעת איך לקרוא תוויות מזון, הדבר יכול לעזור לנו לבחור אפשרויות בריאות ביותר, ולשמור על כמות הקלוריות, שומן, מלחים וסוכרים שאנו אוכלים. השתמש במידע הקלוריות כדי להבין איך מזון מסוים משתלב קצבת הקלוריות היומית שלך בתכנית הרזיה.



השתמשו בצלחות קטנות: מחקרים מראים שאנשים שמשתמשים בצלחות קטנות יותר נוטים לאכול מנות קטנות יותר, והם עדיין מרוצים. באמצעות צלחות וקערות קטנות, ייתכן שתוכל לקבל בהדרגה הרגילים לאכול מנות קטנות יותר בלי חרפת רעב. לוקח כ- 20 דקות בקירוב לחוש את תחושת הסיפוק בבטן וזאת לאחר ש"הקיבה" מספרת ל"מוח" על המלאות, כך שאוכלים לאט תחושת השובע  תגיע מהר יותר!.

יום שישי, 10 ביוני 2016

טרשת עורקים טיפולים טבעיים, דרכים לרפואה מונעת היצרות העורקים

טרשת עורקים טיפולים טבעיים, דרכים לרפואה מונעת היצרות העורקים לפי שיטת Diet2All של דר' עזרא קובי.



יום שלישי, 17 במאי 2016

אנטי אייג'ינג - תזונה לאבני בכליות

אנטי-אייג'ינג ותזונה לאבני בכליות, ראיון עם ד"ר קובי עזרא.

רוב האבנים בכליות הן גוש מוצק של מינרלים אשר התגבשו איפשהו בדרכי השתן. חלק גדול מהם עשויים מסידן בדרך כלל שילוב של סידן אוקסלט, אך, במקרים נדירים, סידן פוספט ובמידה פחותה מחומצת שתן.



אנטי אייג'ינג ותזונה למניעת גאוט שיגרון ראומטיזם

אנטי-אייג'ינג ותזונה למניעת גאוט שיגרון ראומטיזם ראיון עם ד"ר קובי עזרא. http://diet2all.net



יום שבת, 5 במרץ 2016

גיל המעבר והורמונים פיטו-אסטרוגנים

גיל המעבר והורמונים אסטרוגנים ופיטו-אסטרוגנים: אסטרוגנים הינם מקבוצת הורמונים (הכוללת גם את אסטריול, אסטרון ואסטרדיול) המופרשים ע"י שתי בלוטות הורמונאליות הממוקמות באיזור הבטן התחתונה של האישה ושמן נקרא: שחלות.

השחלות אחראיות להתפתחות מינית תקינה של האישה (כלומר הפיכת הילדה לנערה ואישה) ולתפקוד מערכת המין הרבייה שלה.

האסטרוגנים מיוצרים בעיקר ע"י השחלות, אך גם כמויות קטנות מיוצרות בקליפת יותרת הכליה (שתי בלוטות המצויות על גבי הכליות). האשכים בגבר (שמרביתנו יודעים איכן הם ממוקמים), והשליה (placenta).

ייצור עודף של אסטרוגן בגברים גורם להתפתחות מאפיינים נשיים (פמיניזציה-feminization). אסטרוגנים טבעיים וסינתטיים, בטבליות או בזריקות, ניתנים לטיפול באל-וסת, הפרעות וסתיות, וכן לעיכוב ייצור החלב אצל מיניקות.

לגברים נותנים אסטרוגנים לטיפול בסרטן הערמונית. אסטרוגנים סינתטיים מהווים מרכיב חשוב בגלולות למניעת הריון ובטיפול הורמונאלי חליפי. השימוש באסטרוגן אינו מומלץ ואפילו מסוכן בנשים שסבלו בעבר מסרטן השד או סרטן הרחם (גם אצל אלה הנוטות מבחינה גנטית).  

אוקיי אז כאמור, האסטרוגנים הינם קבוצת הורמונים המיוצרים בגוף האישה בעיקר בשחלות אשר הידוע ביניהם הוא ה- 17 בטא אסטרדיול. הפרשת האסטרוגנים בגוף האישה תלויה כמובן בגיל. היא מגיעה לשיאה בגיל הפוריות של האישה בשנות ה-  20 ותחילת שנות ה- 30 ולאחר מכן פוחתת.

האסטרוגנים חיוניים להתפתחות מינית, לפוריות וכן לבריאות השלד ותקינות מערכת הלב וכלי הדם של האישה. הטיפול ההורמונאלי החליפי בהורמון האסטרוגן ונגזרותיו (HRT) הפך להיות המוני וגורף בשני העשורים האחרונים בשל העובדה, כי הפחית תחלואת לב, אוסטאופורוזיס, ותופעות גיל המעבר. עם זאת, הוכח בשנים האחרונות קשר בין חשיפה למינון גבוה וממושך לאסטרוגן לבין סיכון מוגבר להתפתחות סרטנים תלויי אסטרוגן:

סרטן שד וסרטן רחם. כמו כן נמצא, כי חומרים בעלי מבנה כימי דומה לאסטרוגן כדוגמת: חומרי הדברה הדומים ל - DDT, וממסים אורגנים המכילים הלוגנים (קסנואסטרוגנים), הינם בעלי השפעה מזרזת בהתפתחות סרטן. לאחרונה פותחו תרופות (הדור החדש של HRT ) תוך כוונה לשמר את תכונותיו הטובות של האסטרוגן, ולמנוע את השפעתו על שגשוג תאים ברחם ובשד. תרופות אלה הינן חוסמות קולטנים אסטרוגנים, אך הינן בעלות השפעה דמוית אסטרוגן (רלוקסיפן).

כמו כן, חשוב לציין את האסטרוגנים ממקור צמחי המכונים: פיט ואסטרוגנים (בעיקר פולי סויה פירות וזרעים) עונים לקריטריונים של מזרזים מעכבים אשר מחד חוסמים קולטני אסטרוגן ומאידך מגבירים השפעה אסטרוגנית.

הפיטו-אסטרוגנים נחלקים לשלוש קבוצות

1. איזופלבונים.
2. קומסטאנים.
3. ליגננים.

האיזופלבונים העיקריים הידועים הינם: ג'ניסטאין ודיאדזין חומרים אלה נמצאו כבעלי השפעה מגינה בפני התפתחות סרטן, כמפחיתי כולסטרול, וכמונעים את תופעות גיל המעבר. הגברת צריכת הפיטואסטרוגנים בתזונה היומית לאישה עשויה משום כך להיות בעלת חשיבות מכרעת לבריאות האישה ולמניעת המחלות בנשים שהוזכרו לעיל.

גיל המעבר, בלועזית נקרא: מנופאוזה, שפירושו מנו = חודש, ופאוזה = הפסקה.

גיל המעבר מסמל את הפסקת הווסת (המחזור החודשי) אשר מתרחש בד"כ כאשר האישה מגיעה לגיל 50.

סימפטומים לתופעות גיל המעבר

כאבי ראש, 
עלייה בחום הגוף עקב התרחבות כלי דם (בעיקר בראש), 
יובש בנרתיק, 
גפיים קרות, 
דלקות חוזרות בשלפוחית השתן, 
קושי להתרכז והפרעות זיכרון, 
טכיקרדיה (דופק לב מואץ), 
חוסר שיווי משקל, 
נדודי שינה (אינסומניה) ועייפות...

טיפול הורמונאלי חלופי באסטרוגן (HRT) היה הטיפול המועדף בשנות ה-70 לטיפול ב תופעות גיל המעבר. כעפור פרק זמן מסוים, התברר שטיפול ארוך טווח באסטרוגן העלה את הסיכון להתפתחות סרטן האנדומטריום. בכדי להאבק בקשר בין אסטרוגן לבין סרטן האנדומטריום, חברות תרופות ורופאים המליצו על מתן אסטרוגן בשילוב עם פרוגסטרון (פרוגסטין).

אולם מתן HRT לטווח ארוך טווח לא תמיד מוצדק בגלל הסיכון הגובר על התועלת, יוצאות מן הכלל נשים עם סיכון גבוה לפתח אוסטיאופרוזיס או שיש להן כבר אוסטיאופרוזיס, מאחר שאסטרוגן ופרוגסטרון הראו אפקט מועיל כנגד איבוד עצם. HRT  אסור לשימוש לנשים עם סיכון גבוה לסרטן השד או נשים עם מחלות אשר אסטרוגן מחמיר את מצבן כמו: סרטן השד, מחלות כבד פעילות ומחלות קרדיווסקולריות (לב וכלי-דם) מסוימות, במקרים אלה השימוש בפרוגסטרון בלבד עדיף.

תופעות לוואי אחרות של טיפול הורמונאלי חלופי (HRT): בנוסף לעלייה בסיכון לסרטן השד, HRT מעלה סיכון להתפתחות אבני מרה, קרישי דם וכן תופעות לוואי כמו: בחילה, רגישות בשדיים, סימפטומים הדומים ל-PMS , דיכאון, הפרעות כבדיות, הגדלה של שריר הרחם, עצירת שתן, הפרעות במשק הסוכר בסרום, כאבי ראש, השמנה (נפיחות בצקתית) וכן אסטמה.

גיל המעבר טיפול טבעי בתחום הרפואה הנטורופתית

הטיפול הטבעי על פי רוב מתייחס לשינוי האורח החיים, הכולל: תזונה העשירה ברכיבים אנטי-אוקסידנטים, פיטואסטרוגנים וכו' כמובן שמילת התפתח כאן היא איזון. ישנו הצורך לאזן את אבות המזון, ולדאוג שהתזונה תכיל את האלמנטים הדרושים לבריאות אופטימאלית כך למעשה נמנע את תופעות גיל המעבר שהוזכרו לעיל.

חשוב לספק בתפריט התזונה, רכיבי תזונה וצמחי מרפא אשר יתמכו במערכת ההורמונאלית (אנדוקרינית( ובעיקר בבלוטות האדרנלים (יותרת הכליה), בלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח), ובשחלות.

פיטו-אסטרוגנים הם תרכובות צמחיות המצויות מגוון רחב של מזונות, בעיקר סויה. יתרונות בריאותיים כוללים סיכון מופחת להתפתחות אוסטאופורוזיס, מחלות לב, סרטן השד, ועל תסמיני גיל מעבר, מיוחסת לעתים קרובות למריכת פיטואסטרוגנים, אך יש להוסיף כי יש להם את הפוטנציאל לגרום להשפעות בריאותיות שליליות גם כן.
כתוצאה מכך, השאלה אם יש או אין פיטואסטרוגנים מועילים או מזיקים לבריאות האדם נשארת בלתי פתורה.

פיטואסטרוגנים נמצאים בתוספי תזונה רבים ומשווקים נרחבים כמו אלטרנטיבה טבעית לטיפול בתחליפי אסטרוגן. סויה מהווה כיום כשליש מהשוק האמריקאי, וחלבון סויה מתווסף כעת למזונות מעובדים רבים.
כאגוניסטים לאסטרוגן חלשים / יריבים עם מאפיינים מולקולריים תאיים דומים להפרעות הורמונליות סינטטיות, כגון: ביספנול A (BPA).

אוכלוסיות אסיה הייתה לפחות בעבר בסיכון נמוך יותר לחלות במחלות לב וכלי דם, תסמיני גיל המעבר, סרטן השד (סרטן תלויי הורמונים אחרים), סוכרת והשמנת יתר מאשר אוכלוסיות מערביות.

סויה היא אבן הפינה של התזונה האסיאתית מסורתית, תצפית אשר זמן רב מונעת את האמונה הרווחת כי צריכת מזונות סויה מפחיתה את הסיכון למחלות. אך האם יש ראיות התומכות?! קבוצה אחת של תרכובות זכתה לתשומת לב רבה והיא הפיטואסטרוגנים, שרבים מהם מזוהים פעילות הורמונליות. למרות שהם פועלים בדיוק כמו מעשה ידי אדם תרכובות לשבש האנדוקרינית (EDCs) על מטרות מולקולריות תאיות רבות, יחסו של הציבור הרחב והקלינאים כלפי פיטואסטרוגנים מסויה הם לרוב חיוביים, בעוד עמיתיהם הסינתטיים הם יותר ויותר מצויים כנושא לדאגה ציבורית. יתר על כן, בעוד החשיפה לרוב EDCs סינתטיים, כגון: חומרי הדברה (למשל DDT ו methoxychlor), שמנים תעשייתיים (למשל PCB) ו- plasticizers (פתלטים ביספנול A) קשורה לעיתים קרובות לסטטיסטיקה מדאיגה לגבי ירידה פוריות והגדלת שיעורי סרטן והשמנה, הפיטואסטרוגנים נשארים כמספקים מערכת של השפעות מועילות, לרבות פעולות מנע או טיפולי בסרטן, טרשת עורקים, ואוסטאופורוזיס.
מחקרים קליניים וניסויים בוחנים את שפעת צריכת סויה או סויה phytoestrogen על בריאות אדם הניבו תוצאות מעורבות ולעתים קרובות סותרות.

מאת: ד"ר יעקב עזרא (Ph.D) מרצה לאוסטאופורוזיס ובבית הספר להסמכות מאמנים - אימונים לפיתוח הגוף ותזונה. 
מומחה לרפואה נטורופטית, תזונאי ומאמן כושר. כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות! לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140

יום שני, 29 בפברואר 2016

הסידן עצם לעתיד

הסידן או בשמו הלועזי: קאלציום - calcium הוא מינרל חיוני להתפתחות ולתפקוד הגוף התקין. 

סידן הינו מינרל הנפוץ ביותר בגוף, נמצא במזונות מסוימים, ולעיתים מוסף לאחרים, זמין כתוסף תזונתי, ומהווה רכיב פעיל בחלק מתרופות (כגון: סותרי חומצה).
סידן נדרש התכווצות כלי הדם והתרחבותם (עם המינרל מגנזיום), חיוני לתפקוד השרירים, חשוב להעברת הפולס העצבי, איתות לתאיים בהפרשת הורמונלית, למרות שפחות מ-1% מכל כמות הסידן המצויה בגופנו, הכוללת נדרש בכדי לתמוך פונקציות מטבוליות הקריטיות הנ"ל.

סידן נחשב למרכיב חשוב של העצמות והשיניים, העצם עשויה בעיקר מסידן זרחני. הסידן חיוני לתהליכים מטבוליים רבים, הכוללים העברת אותות עצביים, התכווצות שרירים וקרישת דם. המקור העיקרי לסידן בגוף הם מוצרי חלב; ויטמין d מסייע לקליטת הסידן ע"י הגוף.

כ- 99% מכמות הסידן הנותרים בגוף מאוחסן בעצמות ובשיניים בהם הוא תומך במבנה ובתפקוד שלהם.

מחסור בסידן בתפריט התזונה עלול לגרום לחלות במחלה הנפוצה ביותר בעולם - בקרב נשים: אוסטיאופורוזיס. לנשים צעירות קל יותר להתעלם, או לדחות את האזהרות אודות אוסטיאופורוזיס, הואיל והן מאמינות, כי זה משהו שרק הסבתות שלהן יכולות לקבל. אולם העובדה היא, שבסביבות גיל 30, צפיפות העצם מתחילה לקטון. כך מתחילה ההתדרדרות לעבר מחלה זו, אשר גורמת לנכות קשה.


התפקיד החיוני של סידן בגופך 

במושגים הפשוטים ביותר, ניתן לחשוב על סידן כעל כסף. כאשר הוא נכנס לגוף הוא נכנס  לתוך ה"בנק", שהן העצמות. ה'בנק' מפריש מאוחר יותר אחוז אחד מהכסף לתוך הדם. 

כשישנו מחסור בסידן בגוף, הדם שלכם "שודד את הבנק" בכדי לקבל את חלקו. אחרי שהעצמות "נשדדות" פעמים רבות, נגרם להן מחסור בסידן, ומצבם מתחילת להתדרדר. 

מומחים טוענים, שצריכת סידן מהמזון בלבד עלול שלא להספיק לתצרוכת היומית המומלצת לאישה (בין 1000 מ"ג ל- 1200 מ"ג ליום). 


חסר בסידן

לעיתים קרובות הסימפטום המיידי של מחסור בסידן בגוף, הוא מתח בשרירים. לעיתים חשים זאת בצורת נדודי שינה, התכווצות שרירים, והיפראקטיביות בעיקר בילדים. בטווח הרחוק יותר, מחסור בסידן (ומגנזיום) עלול להוביל ללחץ דם גבוה. 

תוספי סידן רבים המוצעים בשוק היום, אפילו אלה של "חברות מקצועיות", לא נספגים כראוי בגוף. אנשים רבים סופגים רק כ- 20% עד 30% ממרכיבי התזונה החיוניים שהם צורכים. נתון זה נכון עבור מרכיבי תזונה המגיעים ממקורות מזון וכן מתוספי תזונה. 

מה לקוי במרבית תוספי הסידן? 

ישנן צורות רבות של סידן באיכויות שונות. בנוסף, סידן אינו תוסף מזון הפועל לבדו. על מנת שהגוף יפיק תועלת מהסידן בצורה יעילה, יש לקחת בחשבון את הגורמים הבאים: 


עובדות שחייבים לדעת על סידן

איזון - מגנזיום צריך להימצא בגופנו, על מנת שהסידן יפעל ביעילות רבה ובצורה אופטימאלית. כפי הנראה, היחס האופטימאלי הוא 2 ל-1 של סידן למגנזיום. 

הסידן חייב להימצא בבסיס חומצתי על מנת שיהיה יעיל בספיגתו!. רבים מתוספי המזון של סידן אינם בבסיס חומצי. ולכן אין הסידן עשוי להיספג ולהביא תועלתו לגופנו. כמו למשל, תרופות ותכשירים המנטרלים את חומצת הקיבה, כגון: tums או ,rolaids המכילים סידן, המנטרל את חומצת הקיבה, אך מבחינת זמינותו וספיגתו הינה נמוכה ביותר, בעיקר בקרב אנשים מעל גיל 40 אשר רמת חומציות הקיבה שלהם נוטה לרדת וכך גם שפיגת הסידן בדומה למינרלים אחרים!. 

שלוש הצורות העיקריות של סידן הן: סידן ציטראט, סידן קרבונט וסידן גלוקונט. סידן קרבונט הוא הזול ביותר והכי פחות יעיל. תוספי מזון של סידן ציטראט וקרבונאט בלתי מזוקקים מקורם לעיתים קרובות בעצמות גרוסות, או צדפות ומכילות כמויות גדולות של התכות כבדות כעופרת. סידן גלוקונט, היא הצורה המסיסה ביותר של סידן. ומקורה בצמחים, והוא מכיל כמויות קטנות ביותר של עופרת וההכי חשוב סידן זה נחשב לקל ביותר לעיכול וזמינותו הביולוגית גבוהה יותר.

סידן נספג בגוף באופן הטוב ביותר כשהוא נוזלי, הואיל ואז הוא עוקף את תהליך העיכול.


סידן ומגנזיום יכולים לעזור במניעת: 
•  אוסטיאופורוזיס,
•  כאבי שרירים,
•  התכווצויות שרירים,
•  נדודי שינה,
•  אנרגיה נמוכה,
•  מתח,
•  לחץ דם גבוה,
•  כאבי גב,
•  היפראקטיביות.


קצבאת הצריכה המומלצות ע"י RDAs לסידן


AgeMaleFemalePregnantLactating
0–6 months*200 mg200 mg
7–12 months*260 mg260 mg
1–3 years700 mg700 mg
4–8 years1,000 mg1,000 mg
9–13 years1,300 mg1,300 mg
14–18 years1,300 mg1,300 mg1,300 mg1,300 mg
19–50 years1,000 mg1,000 mg1,000 mg1,000 mg
51–70 years1,000 mg1,200 mg
71+ years1,200 mg1,200 mg


חלבונים וחוזק העצם

חלבון הכרחי לתפריט בריא. אולם, יותר מדי חלבונים עלולים לתרום להיחלשות העצם. הפרשת סידן דרך השתן גוברת כאשר קיימות בגוף כמויות גדולות של חלבון, או של סוכר, מלח ופוספטים, לרבות משקאות מוגזים. 
האקדמיה הלאומית למדע של ארצות הברית ממליצה לצרוך 80 גרם של חלבון ליום. מומחים אחדים סבורים שזה יכול להיות גבוה מדי, מאחר שחלבון רב מדי 'גונב' סידן מהגוף ומפריש אותו בשתן, זאת המטרה לשמור על איזון חומצי בסיסי הגוף. אלה אומרים שבין 40 ל- 60 גרם של חלבון ליום היא כמות מספקת. 


מקורות סידן במזון


מרוקות עשירים בסידם הם: יוגורט וגבינות. מקורות לא חלבים הם: ירקות, כגון: כרוב סיני, כרוב וברוקולי. תרד מספק סידן, אך זמינותו הביולוגית הינה דלה עקב תכולת החומצה הפיטית. רוב הגרגרים אין כמויות גבוהות של סידן.
מזונות מועשרים בסידן כוללים משקאות, טופו, ודגנים. 

תופעות לוואי של נטילת סידן

אנשים הנוטלים תוספי סידן, עשויים להיתקל תופעות לוואי במערכת העיכול, לרבות גזים, נפיחות, עצירות, או שילוב של תסמינים אלו. כמו כן, אציין כי סידן קרבונאט נראה כגרום ליותר תופעות לוואי בהשוואה לסידן ציטראט.


לא כל הסידן אשר נצרך באמת נספג במעיים שלנו. לרוב אנשים עשויים לקלוט כ-30% בקירוב מסידן שאכלו במזונות השונים, וכמובן שזה משתנה בהתאם לסוג המזון שנאכל.


גורמים נוספים המשפיעים גם ספיגת הסידן, הם:

הכמות הנצרכת: היעילות בקליטת הסידן ירידת ככל שהצריכה הסידן עולה.

גיל ושלב בחיים: ספיגת הסידן נטו גבוה ככל ב-60% אצל תינוקות וילדים צעירים, הזקוקים כמויות ניכרות של מינרלים לבניית העצמות. הקליטה יורדת לכ-15%-20% בבגרות, וממשיכה להצטמצם ככל שאנשים הולכים ומתבגרים-מזדקנים, לעומת מבוגרים צעירים, צריכה מספקת של סידן המומלצת גבוהות אצל נשים מעל גיל 50 ועבור גברים ונשים כאחד מעל גיל 70.


צריכת ויטמין D: ויטמין זה המתקבל מהמזון ומיוצר גם עקב חשיפת העור לאור השמש בעוצמה מספקת, משפר את ספיגת הסידן.


מרכיבים אחרים במזון: חומצה אוקסלית, המצויה באופן טבעי בצמחים מסוימים, היא ניקשרת לסידן ועשויה לפגוע בספיגתו. מזונות עם רמות גבוהות של חומצה אוקסלית, הם: תרד, כרוב ירוק, בטטה, ריבס, ושעועית. בין מזונות עשירים בחומצה phytic הם סיבים המכילים מוצרים מחיטה מלאה וחיטה סובין, שעועית, זרעים, אגוזים, וסויה. המידה שבה תרכובות אלה משפיעים ספיגת הסידן משתנה. מחקרים מראים, למשל שאכילת תרד וחלב באותו הזמן מפחית ספיגת הסידן בחלב. לעומת זאת, מוצרי חיטה (למעט סובין חיטה) אינם מופיעים להנמיך את ספיגת הסידן. אך בעבור אנשים שאוכלים ממגוון המזונות, אינטראקציות אלה כנראה ישנה מעט מאוד משמעויות.


צריכת נתרן וחלבון: עליה בצריכת הנתרן (המצוי בעיקר במלח ומזונות משומרים) גבוהה הפרשת הסידן בשתן עולה. כך גם בעת צריכת חלבונים גבוהה מגבירה את הפרשת הסידן. עם זאת, מחקר עדכני יותר מצביע על כך שצריכת חלבון גבוהה עשויה אף להגביר את ספיגת הסידן במעיים. 


צריכת קפאין: הקפאין בקפה ובתה עשוי להגביר את הפרשת הסידן ולהפחית את ספיגתו. כוס אחת של קפה רגיל, למשל, גורמת לאובדן של רק 2-3 מ"ג סידן. צריכת קפאין מתונה (1 כוס קפה או 2 כוסות תה ביום) בקרב נשים צעירות אין השפעות שליליות על עצם.

צריכת אלכוהול: צריכת אלכוהול יכולה להשפיע על מצב סידן ע"י הפחתת הספיגה שלו וע"י עיכוב אנזימים בכבד שמסייעים להמיר את ויטמין D לצורתו הפעילה. עם זאת, כמות האלכוהול נדרשה בכדי להשפיע על רמות הסידן והאם צריכה מתונה של אלכוהול מועילה או מזיקה לעצם אינה ידועה.

צריכת זרחן: ההשפעה של מינרל זה על הפרשת סידן היא מינימאלית. מחקרים תצפיתיים מסויימים טוענים שצריכה של משקאות קלים מוגזים עם רמות גבוהות של פוספט קשורה למסת עצם מופחתת וסיכון לשברים. עם זאת, ההשפעה היא ככל הנראה בשל החלפת שתיית החלב בשתיית סודה ולא הזרחן עצמו.

צריכת פירות וירקות: חומצות מטבוליות המיוצרת עקב תזונה העשירה בדגנים, חלבון ודגנים עשויים להגביר את הפרשת סידן. פרות וירקות, המשמרים את איזון חומצה / בסיס בגוף לכיוון הבסיסי יותר עקב ייצור ביקרבונט, אשר מפחית הפרשת הסידן. עם זאת, לא ברור אם לצרוך יותר פירות וירקות משפיע צפיפות המינרלים בעצם. מזונות אלו, בנוסף עשויים להפחית הפרשת סידן.

בטווח הארוך, חסר צריכת סידן גורמת לאוסטאופניה אשר אם לא מטופלת יכולה להוביל לאוסטיאופורוזיס. וכך גם לעלייה בסיכון לשברים בעצמות, במיוחד בקרב אנשים מבוגרים. 

סידן ובריאות כללית

טענות רבות מצבעות על היתרונות הפוטנציאליים של סידן לקידום בריאות ומניעת מחלות. הסידן נחוץ כאמור לבריאות העצם ולמניעת אוסטאופורוזיס, למחלת לב וכלי דם, ויסות לחץ דם ויתר לחץ דם, צמצום הנטייה לסרטן של המעי הגס, הרקטום, וערמונית, ובשמירה על משקל הגוף התקין.


סיכונים בריאותיים מצריכת סידן מופרזת


צריכת סידן מופרזת עשויה להובית לרמות גבוהות של סידן בדם, מצב המכונה: היפרקלצמיה העשוי לגרום לאי ספיקת כליות, הסתיידות רקמות רכות (לב וכלי דם, פרקים, דרכי השתן וכו'), היפרקלציאוריה (רמות גבוהות של סידן בשתן) ואבנים בכליות. למרות צריכת סידן גבוהה מאוד יש פוטנציאל לגרום היפרקלצמיה, היא מזוהה לרוב עם מצב הנקרא: היפרפראתירואידיזם (hyperparathyroidism).

צריכת סידן גבוהה עלולה לגרום לעצירות. ויכולה גם להפריע לספיגת מינרלים אחרים, כגון: ברזל ואבץ. צריכה גבוהה של סידן מתוספים, אך לא מזונות, נמצא קשור לסיכון מוגבר של אבנים בכליות. ישנן עדויות של צריכת סידן גבוהה עם סיכון מוגבר לחלות בסרטן הערמונית, אך השפעה זו אינה מובנת היטב, בין השאר משום שהוא מאתגר להפריד את ההשפעה הפוטנציאלית של מוצרי חלב מזו של סידן. 

לתוספי סידן ישנו פוטנציאל של אינטראקציה עם תרופות מסויימות. לדוגמא: אנשים הנוטלים תרופות אלה על בסיס קבוע צריכים לדון על צריכת הסידן שלהם עם הרופא שלהם.

סידן עשוי להקטין את ספיגת התרופות הבאות כאשר נלקח ביחד: biphosphonates (לטיפול באוסטיאופורוזיס), המעמדות fluoroquinolone וטטרציקלין אנטיביוטיקה, levothyroxine, פניטואין (פרכוסים), ו- Disodium tiludronate (לטיפול במחלת פאג'ט).

מאת: ד"ר קובי עזרא (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית, מומחה לתזונה רפואית ודיאטה (דיאטת הרזיה וחיטוב הגוף לגברים ונשים). כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוחהגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!. לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140