יום שבת, 5 במרץ 2016

גיל המעבר והורמונים פיטו-אסטרוגנים

גיל המעבר והורמונים אסטרוגנים ופיטו-אסטרוגנים: אסטרוגנים הינם מקבוצת הורמונים (הכוללת גם את אסטריול, אסטרון ואסטרדיול) המופרשים ע"י שתי בלוטות הורמונאליות הממוקמות באיזור הבטן התחתונה של האישה ושמן נקרא: שחלות.

השחלות אחראיות להתפתחות מינית תקינה של האישה (כלומר הפיכת הילדה לנערה ואישה) ולתפקוד מערכת המין הרבייה שלה.

האסטרוגנים מיוצרים בעיקר ע"י השחלות, אך גם כמויות קטנות מיוצרות בקליפת יותרת הכליה (שתי בלוטות המצויות על גבי הכליות). האשכים בגבר (שמרביתנו יודעים איכן הם ממוקמים), והשליה (placenta).

ייצור עודף של אסטרוגן בגברים גורם להתפתחות מאפיינים נשיים (פמיניזציה-feminization). אסטרוגנים טבעיים וסינתטיים, בטבליות או בזריקות, ניתנים לטיפול באל-וסת, הפרעות וסתיות, וכן לעיכוב ייצור החלב אצל מיניקות.

לגברים נותנים אסטרוגנים לטיפול בסרטן הערמונית. אסטרוגנים סינתטיים מהווים מרכיב חשוב בגלולות למניעת הריון ובטיפול הורמונאלי חליפי. השימוש באסטרוגן אינו מומלץ ואפילו מסוכן בנשים שסבלו בעבר מסרטן השד או סרטן הרחם (גם אצל אלה הנוטות מבחינה גנטית).  

אוקיי אז כאמור, האסטרוגנים הינם קבוצת הורמונים המיוצרים בגוף האישה בעיקר בשחלות אשר הידוע ביניהם הוא ה- 17 בטא אסטרדיול. הפרשת האסטרוגנים בגוף האישה תלויה כמובן בגיל. היא מגיעה לשיאה בגיל הפוריות של האישה בשנות ה-  20 ותחילת שנות ה- 30 ולאחר מכן פוחתת.

האסטרוגנים חיוניים להתפתחות מינית, לפוריות וכן לבריאות השלד ותקינות מערכת הלב וכלי הדם של האישה. הטיפול ההורמונאלי החליפי בהורמון האסטרוגן ונגזרותיו (HRT) הפך להיות המוני וגורף בשני העשורים האחרונים בשל העובדה, כי הפחית תחלואת לב, אוסטאופורוזיס, ותופעות גיל המעבר. עם זאת, הוכח בשנים האחרונות קשר בין חשיפה למינון גבוה וממושך לאסטרוגן לבין סיכון מוגבר להתפתחות סרטנים תלויי אסטרוגן:

סרטן שד וסרטן רחם. כמו כן נמצא, כי חומרים בעלי מבנה כימי דומה לאסטרוגן כדוגמת: חומרי הדברה הדומים ל - DDT, וממסים אורגנים המכילים הלוגנים (קסנואסטרוגנים), הינם בעלי השפעה מזרזת בהתפתחות סרטן. לאחרונה פותחו תרופות (הדור החדש של HRT ) תוך כוונה לשמר את תכונותיו הטובות של האסטרוגן, ולמנוע את השפעתו על שגשוג תאים ברחם ובשד. תרופות אלה הינן חוסמות קולטנים אסטרוגנים, אך הינן בעלות השפעה דמוית אסטרוגן (רלוקסיפן).

כמו כן, חשוב לציין את האסטרוגנים ממקור צמחי המכונים: פיט ואסטרוגנים (בעיקר פולי סויה פירות וזרעים) עונים לקריטריונים של מזרזים מעכבים אשר מחד חוסמים קולטני אסטרוגן ומאידך מגבירים השפעה אסטרוגנית.

הפיטו-אסטרוגנים נחלקים לשלוש קבוצות

1. איזופלבונים.
2. קומסטאנים.
3. ליגננים.

האיזופלבונים העיקריים הידועים הינם: ג'ניסטאין ודיאדזין חומרים אלה נמצאו כבעלי השפעה מגינה בפני התפתחות סרטן, כמפחיתי כולסטרול, וכמונעים את תופעות גיל המעבר. הגברת צריכת הפיטואסטרוגנים בתזונה היומית לאישה עשויה משום כך להיות בעלת חשיבות מכרעת לבריאות האישה ולמניעת המחלות בנשים שהוזכרו לעיל.

גיל המעבר, בלועזית נקרא: מנופאוזה, שפירושו מנו = חודש, ופאוזה = הפסקה.

גיל המעבר מסמל את הפסקת הווסת (המחזור החודשי) אשר מתרחש בד"כ כאשר האישה מגיעה לגיל 50.

סימפטומים לתופעות גיל המעבר

כאבי ראש, 
עלייה בחום הגוף עקב התרחבות כלי דם (בעיקר בראש), 
יובש בנרתיק, 
גפיים קרות, 
דלקות חוזרות בשלפוחית השתן, 
קושי להתרכז והפרעות זיכרון, 
טכיקרדיה (דופק לב מואץ), 
חוסר שיווי משקל, 
נדודי שינה (אינסומניה) ועייפות...

טיפול הורמונאלי חלופי באסטרוגן (HRT) היה הטיפול המועדף בשנות ה-70 לטיפול ב תופעות גיל המעבר. כעפור פרק זמן מסוים, התברר שטיפול ארוך טווח באסטרוגן העלה את הסיכון להתפתחות סרטן האנדומטריום. בכדי להאבק בקשר בין אסטרוגן לבין סרטן האנדומטריום, חברות תרופות ורופאים המליצו על מתן אסטרוגן בשילוב עם פרוגסטרון (פרוגסטין).

אולם מתן HRT לטווח ארוך טווח לא תמיד מוצדק בגלל הסיכון הגובר על התועלת, יוצאות מן הכלל נשים עם סיכון גבוה לפתח אוסטיאופרוזיס או שיש להן כבר אוסטיאופרוזיס, מאחר שאסטרוגן ופרוגסטרון הראו אפקט מועיל כנגד איבוד עצם. HRT  אסור לשימוש לנשים עם סיכון גבוה לסרטן השד או נשים עם מחלות אשר אסטרוגן מחמיר את מצבן כמו: סרטן השד, מחלות כבד פעילות ומחלות קרדיווסקולריות (לב וכלי-דם) מסוימות, במקרים אלה השימוש בפרוגסטרון בלבד עדיף.

תופעות לוואי אחרות של טיפול הורמונאלי חלופי (HRT): בנוסף לעלייה בסיכון לסרטן השד, HRT מעלה סיכון להתפתחות אבני מרה, קרישי דם וכן תופעות לוואי כמו: בחילה, רגישות בשדיים, סימפטומים הדומים ל-PMS , דיכאון, הפרעות כבדיות, הגדלה של שריר הרחם, עצירת שתן, הפרעות במשק הסוכר בסרום, כאבי ראש, השמנה (נפיחות בצקתית) וכן אסטמה.

גיל המעבר טיפול טבעי בתחום הרפואה הנטורופתית

הטיפול הטבעי על פי רוב מתייחס לשינוי האורח החיים, הכולל: תזונה העשירה ברכיבים אנטי-אוקסידנטים, פיטואסטרוגנים וכו' כמובן שמילת התפתח כאן היא איזון. ישנו הצורך לאזן את אבות המזון, ולדאוג שהתזונה תכיל את האלמנטים הדרושים לבריאות אופטימאלית כך למעשה נמנע את תופעות גיל המעבר שהוזכרו לעיל.

חשוב לספק בתפריט התזונה, רכיבי תזונה וצמחי מרפא אשר יתמכו במערכת ההורמונאלית (אנדוקרינית( ובעיקר בבלוטות האדרנלים (יותרת הכליה), בלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח), ובשחלות.

פיטו-אסטרוגנים הם תרכובות צמחיות המצויות מגוון רחב של מזונות, בעיקר סויה. יתרונות בריאותיים כוללים סיכון מופחת להתפתחות אוסטאופורוזיס, מחלות לב, סרטן השד, ועל תסמיני גיל מעבר, מיוחסת לעתים קרובות למריכת פיטואסטרוגנים, אך יש להוסיף כי יש להם את הפוטנציאל לגרום להשפעות בריאותיות שליליות גם כן.
כתוצאה מכך, השאלה אם יש או אין פיטואסטרוגנים מועילים או מזיקים לבריאות האדם נשארת בלתי פתורה.

פיטואסטרוגנים נמצאים בתוספי תזונה רבים ומשווקים נרחבים כמו אלטרנטיבה טבעית לטיפול בתחליפי אסטרוגן. סויה מהווה כיום כשליש מהשוק האמריקאי, וחלבון סויה מתווסף כעת למזונות מעובדים רבים.
כאגוניסטים לאסטרוגן חלשים / יריבים עם מאפיינים מולקולריים תאיים דומים להפרעות הורמונליות סינטטיות, כגון: ביספנול A (BPA).

אוכלוסיות אסיה הייתה לפחות בעבר בסיכון נמוך יותר לחלות במחלות לב וכלי דם, תסמיני גיל המעבר, סרטן השד (סרטן תלויי הורמונים אחרים), סוכרת והשמנת יתר מאשר אוכלוסיות מערביות.

סויה היא אבן הפינה של התזונה האסיאתית מסורתית, תצפית אשר זמן רב מונעת את האמונה הרווחת כי צריכת מזונות סויה מפחיתה את הסיכון למחלות. אך האם יש ראיות התומכות?! קבוצה אחת של תרכובות זכתה לתשומת לב רבה והיא הפיטואסטרוגנים, שרבים מהם מזוהים פעילות הורמונליות. למרות שהם פועלים בדיוק כמו מעשה ידי אדם תרכובות לשבש האנדוקרינית (EDCs) על מטרות מולקולריות תאיות רבות, יחסו של הציבור הרחב והקלינאים כלפי פיטואסטרוגנים מסויה הם לרוב חיוביים, בעוד עמיתיהם הסינתטיים הם יותר ויותר מצויים כנושא לדאגה ציבורית. יתר על כן, בעוד החשיפה לרוב EDCs סינתטיים, כגון: חומרי הדברה (למשל DDT ו methoxychlor), שמנים תעשייתיים (למשל PCB) ו- plasticizers (פתלטים ביספנול A) קשורה לעיתים קרובות לסטטיסטיקה מדאיגה לגבי ירידה פוריות והגדלת שיעורי סרטן והשמנה, הפיטואסטרוגנים נשארים כמספקים מערכת של השפעות מועילות, לרבות פעולות מנע או טיפולי בסרטן, טרשת עורקים, ואוסטאופורוזיס.
מחקרים קליניים וניסויים בוחנים את שפעת צריכת סויה או סויה phytoestrogen על בריאות אדם הניבו תוצאות מעורבות ולעתים קרובות סותרות.

מאת: ד"ר יעקב עזרא (Ph.D) מרצה לאוסטאופורוזיס ובבית הספר להסמכות מאמנים - אימונים לפיתוח הגוף ותזונה. 
מומחה לרפואה נטורופטית, תזונאי ומאמן כושר. כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות! לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140

אין תגובות:

פרסום תגובה