אוסטאוארטריטיס טיפול טבעי, קובי עזרא

אוסטאוארטריטיס טיפול טבעי, קובי עזרא. אוסטאוארטריטיס (Osteoarthritis) המכונה "שחיקת סחוס" או מחלת מפרקים ניוונית, היא מחלת מפרקים ניוונית כרונית שמתבטאת בשחיקת סחוסים. 

העלייה בתוחלת החיים העולמית הגדילה בתורה את השכיחות של דלקת מפרקים ניוונית שהיא כיום הסוג הנפוץ ביותר של דלקת פרקים. רקמת סחוס נשחקת במהלך דלקת מפרקים ניוונית אשר גורמת לכאב ועלולה להוביל לאובדן תפקוד בחולה. (1)

אוסטאוארטריטיס (Osteoarthritis) המכונה גם "שחיקת סחוס" או מחלת מפרקים ניוונית, היא מחלת מפרקים ניוונית כרונית אשר מתבטאת בשחיקת סחוס במפרק אחד או יותר מאחד ורוב מתחילה ממפרקים גדולים כמו: הברך או הירך. 

הגורם השכיח למחלת האוסטאוארטריטיס הוא העלייה בגיל לרוב מגיל 65 ומעלה סטטיסטית כשני שליש מהאנשים לוקים בבעיה. (2) אך יש לציין שהיא שכיחה יותר בנשים מעל גיל 50. 

המנגנונים המולקולריים המדויקים המעורבים בפירוק הסחוס ובהתפתחות אוסטאוארטריטיס אינם מובנים, וכיום אין טיפול יעיל כדי להאט את התקדמות המחלה או לעכב את הפירוק הבלתי הפיך של הסחוס למעט ניתוח החלפת מפרק. (2)

אוסטאוארטריטיס גורמים

גורמי סיכון מוכרים ברמת האדם, הם: מאפיינים סוציו-דמוגרפיים (למשל מין נשי, גזע אפרו-אמריקאי), נטיות גנטיות, השמנת יתר (שמלבד עומס המכני מהווה גורם פרו-דלקתי), גורמים הקשורים לתזונה וצפיפות עצם גבוהה. (3)

גורמי סיכון ברמת המפרק, הם: צורות ספציפיות של עצם / מפרק, חולשה וירידה בכוח שרירי מכופף הירך, פגיעה במפרקים, השתתפות בפעילויות ספורט מסוימות ופציעה במפרקים. (3)

כמו כן, היסטוריה של פגיעה במפרקים מהווה גורם סיכון חשוב לאוסטאוארתריטיס פוסט-טראומטית והיא תורמת משמעותית לאחוז הגדל במהירות של האוכלוסייה עם דלקת מפרקים ניוונית. (4)

אוסטאוארטריטיס סימנים, אוסטאוארטריטיס סימפטומים

דלקת מפרקים ניוונית היא מקור עיקרי לכאב, מוגבלות ולעלות חברתית-כלכלית ברחבי העולם. (5)

כאב ונוקשות מפרקים, ובעיקר נוקשות בוקר. נפיחות באזור המפרק ואודם בעיקר במצב האקוטי. קולות חריקה בתנועת המפרק. ירידה בתפקוד ובטווח התנועה של המפרק. למרות שחלק מהחולים עשויים להיות אסימפטומטיים בתחילה, התסמין השכיח ביותר הוא כאב.

עם השנים עשויים להופיע שינויים מבניים ועיוות (אוסטאופיטים) הנראים בעיקר באצבעות הידיים, אך גם באזורים אחרים כמו במרפקים. אוסטאופיטים הם בליטות המתפתחות באזורי הרס של הסחוס וניוון של המפרק.

אוסטיאוארתריטיס מופיעה בצורה ראשונית ומשנית. הצורה הראשונית, האידיופתית (כשבסיבה בלתי ידועה), מתרחשת במפרקים שלמים ללא כל גורם ידוע, בעוד שהצורה המשנית נגרמת ע"י גורמים נטייה בסיסיים (כמו למשל, טראומה). (6)

אוסטאוארטריטיס אבחון

האבחנה של דלקת מפרקים ניוונית מבוססת בעיקר על היסטוריה יסודית וממצאי בדיקה גופנית, עם או בלי צילום רנטגן. 

בבדיקה קלינית ניתן לראות שהזזת המפרק עשויה לגרום לקולות של חריקה או "קליקים". ניתן להבחין רגישות באזור המפרק, טווח תנועה מוגבל וכאב בתנועה רגילה של המפרק, במצב האקוטי בעיקר בנפיחות המפרק ואודם.

אוסטאוארתריטיס טיפול תרופתי

מטרות הטיפול הקונבנציונליות הן הקלה בתסמינים ושיפור במצב התפקודי, זאת ע"י תרופות אנטי דלקתיות והטיפול האולטימטיבי הוא החלפת המפרק - דבר טראומטי לפחות לדעתי. 

אוסטאוארטריטיס טיפול טבעי

טיפול טבעי באוסטאוארטריטיס מתייחס בצורה אינדבידואלית למטופל, אציין כי שינם מטופלים רבים שמגיבים טוב יותר לטיפול בעיקר לאחר איזון פעילות מערכת העיכול. 

כמובן שישנו הצורך להגיע למשקל אידאלי, לאכול יותר נוגדי חמצון (פירות וירקות), צמצום אכילת סולניים כמו פילפל (בעיקר ירוק) וחציל. 

לפעמים ישנו הצורך לבדוק הרעלה כרונית של מתכות כבדות ולעשות דטוקסיפיקציה לניקוי. 

גלוקוזמין אוסטאוארטריטיס

גלוקוזמין אוסטאוארטריטיס: לפי מטה-אנליזה סיכום ממצאים בגישת GRADE. המסקנה הייתה שלא ברור אם גלוקוזאמין מפחית כאב או משפר את התפקוד בדלקת מפרקים ניוונית מכיוון שהוודאות של העדויות נמוכה מאוד. (7) 

מחקר אחר הראה שבהשוואה לפלצבו, גלוקוזאמין הוכיח השפעה משמעותית רק על שיפור הנוקשות. (8)

כונדרואיטין אוסטאוארטריטיס

26 מאמרים המתארים 30 ניסויים עמדו בקריטריוני ההכללה ונכללו במטה-אנליזה. ההערכות בין כונדרויטין לפלסבו הראו שכונדרויטין יכול להקל על תסמיני הכאב ולשפר את התפקוד. (8)

גלוקוזמין וכונדרואיטין סופאט

כונדרויטין סולפט וגלוקוזאמין סולפט מפעילים השפעות מועילות על חילוף החומרים של מודלים חוץ גופיים של תאים שמקורם במפרקים סינוביאליים: כונדרוציטים, סינוביוציטים ותאים מעצם תת-כונדרלית, כולם מעורבים בדלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס). הם מגבירים את סינתזת הקולגן והפרוטאוגליקן מסוג II בכונדרוציטים מפרקיים אנושיים ומסוגלים להפחית את הייצור של כמה מתווכים פרו-דלקתיים ופרוטאזות, להפחית את תהליך המוות התאי ולשפר את האיזון האנאבולי/קטבולי של מטריצת הסחוס החוץ-תאית (ECM) . ניסויים קליניים דיווחו על השפעה מועילה של כונדרויטין סולפט וגלוקוזאמין סולפט על כאב ותפקוד. ההשפעות של שינוי המבנה של תרכובות אלו דווחו ונותחו במטא-אנליזות האחרונות. התוצאות עבור אוסטאוארטריטיס בברך מדגימות הפחתה קטנה אך משמעותית בקצב היצרות מרווח המפרק. כונדרויטין סולפט וגלוקוזאמין סולפט מומלצים ע"י מספר אגודות בינלאומיות של דלקת מפרקים בברכיים ובירכיים, בעוד שאחרים אינם ממליצים על מוצרים אלה או ממליצים רק בתנאים מסוימים. (9)

אוסטאוארטריטיס כורכום, כורכומין דלקת פרקים

כורכומין ושתי התרכובות הקשורות אליו, demethoxycurcumin ו-bis-demethoxycurcumin (כורכומינואידים) הם המטבוליטים המשניים העיקריים של Curcuma longa שורש הכורכום. (13)

הכורכומין בעל פעילות אנטי-דלקתית. חולים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית הראו שיפור בכאב, בתפקוד הגופני ובאיכות החיים לאחר נטילת כורכומין. (10)

מחקרים במבחנה הוכיחו שכורכומין יכול למנוע אפופטוזיס של כנדרוציטים, לדכא שחרור של פרוטאוגליקנים ומתכת מטלופרוטאזות וביטוי של cyclooxygenase, prostaglandin E-2 וציטוקינים דלקתיים בכונדרוציטים. אלה הושגו ע"י חסימת ההפעלה של גורם גרעיני kappa-light-chain-enhancer של מערכת תאי B משופעלים (NF-κB) בכונדרוציטים, ע"י מניעת ההפעלה של הגורם הגרעיני של משפר גן kappa light polypeptide במעכב תאי B, אלפא, זרחון וטרנסלוקציה של תת-יחידת ה-p65 של קומפלקסים NF-κB לתוך הגרעין. (10)

לכורכומין יעילות דומה ל-diclofenac אך הוכיח סבילות טובה יותר בקרב חולים עם אוסטאוארטריטיס בברך. כורכומין יכול להוות אפשרות טיפול חלופית בחולים עם אוסטאוארטריטיס בברך שאינם סובלניים לתופעות הלוואי של תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות. (11)

* דיקלופנק (Diclofenac) היא תרופה ממשפחת ה"אנטי דלקתית שאינם סטרואידים" (NSAID). 

מחקר המספק ההוכחה לכך שכורכומין מאט באופן משמעותי את התקדמות מחלת אוסטאוארטריטיס. (12) 

תוצאות מחקר שמצביעות על כך שתכשירי כורכומינואידים ובוסווליה יכולים להוות תוספת חשובה למשטרי הטיפול באוסטאוארטריטיס בברך ע"י הקלה על הסימפטומים תוך הפחתת סיכונים בטיחותיים. (14)

נוגדי חמצון אוסטאוארטריטיס

נוגדי חמצון מסייעים לצמצם את הנזק החצמוני בפרקים, החל מויטמינים כמו: ויטמין C, E מינרלים כמו: אבץ וסלניום, ועד למזונות בעלי פעילות אנטיאוקסידנטית כמו: פירות יער (אוכמניות, דובדבנים וכו')... 

תוספי נוגדי החמצון עם רוב העדויות לתועלת להקלה על כאבים ולתפקוד בדלקת מפרקים ניוונית בברך היו מבוססים על כורכומין ופולי סויה. Boswellia ומצחי מרפא המשמשים ברפואה האיורוודית והסינית עשויים גם הם להיות שימושיים.(17)

סלדרין אוסטאוארטריטיס

סלדרין (Celadrin) מכיל תערובת של חומצות שומן ייחודיות אסטריות. 

תערובת חומצות השומן המצומצמות מ- Celadrin הפחיתה באופן משמעותי את הייצור של IL-6, MCP-1 ו-TNF, מווסתים מרכזיים של התהליך הדלקתי. (15)

בהשוואה לפלסבו, סלדרין (cetylated fatty acids) מספק שיפור בטווחי התנועה של הברך ובתפקוד הכללי בחולים עם אוסטאוארטריטיס של הברך. סלדרין עשוי להיות חלופה לשימוש בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות לטיפול באוסטאוארטריטיס. (16)

אומגה 3 אוסטאוארטריטיס

אומגה 3 ובעיקר בצורתו הפעילה EPA ו- DHA בעלי פעילות אנטי דלקתית בדומה לסלדרין. 

במחקרים בבעלי חיים חומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 3 הפחיתו את הביטוי של סמנים דלקתיים, פירוק סחוס ולחץ חמצוני בכונדרוציטים. לעומת זאת, סמנים אלו גדלו עם חומצת שומן רב בלתי רווי אומגה 6 וגירוי חומצות שומן רווי. (18)

נצפה ירידה בכאב ושיפור התפקוד עם תוספת אומגה 3 בחתולים וכלבים. מחקרים קיימים מצביעים על השפעה יעילה של חומצות שומן רב בלתי רוויות במיוחד אומגה 3 על סימנים ותסמינים של דלקת מפרקים ניוונית. (18)

מקורות: 

1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30888652

2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25311420

3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29227353

4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27145096

5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25748615

6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24209720

7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28306711

8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29980200

9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24861964

10. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27703331

11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30975196

12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27260322 

13. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24794906

14. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29622343

15. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29808705

16. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12180734

17. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26728196 

18. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30081198