צריכת שמן זית כתית מפחיתה את הסיכון לשברים אוסטאופורוטיים בניסוי מוקדם. שכיחות השברים האוסטיאופורוטיים נמוכה יותר בארצות באגן הים התיכון. שמן זית כתית, מרכיב מרכזי בתזונה ים תיכונית (Mediterranean Diet), עם השפעות מועילות מוכרות על חילוף החומרים ובריאות הלב וכלי הדם, עשוי להפחית את הסיכון לשברים אוסטאופורוטיים. מטרת המחקר הייתה לחקור את השפעת הצריכה הכרונית של שמן הזית הכולל וזניו על הסיכון לשברים הקשורים לאוסטיאופורוזיס בקרב אוכלוסייה ים תיכונית בגיל העמידה וקשישה.
שיטות: כללנו את כל המשתתפים (n = 870) שגויסו במרכז Reus (ספרד) במשפט PREvención con DIeta MEDiterránea (PREDIMED). אנשים, בגילאי 55-80 שנים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה, חולקו באקראי למדיאט שהושלם בשמן זית כתית, מדדיאט בתוספת אגוזים או תזונה דלת שומן. הניתוח הנוכחי היה מחקר קבוצתי תצפיתי המקונן בניסוי. שאלון תדירות מזון מאומת שימש להערכת הרגלי תזונה וצריכת שמן זית. מידע על סך השברים האוסטיאופורוטיים התקבל מסקירה שיטתית של התיקים הרפואיים. הקשר בין מדידות חוזרות שנתיות של צריכת שמן זית לסיכון לשברים הוערך על ידי סכנות פרופורציונליות רב-משתניות של קוקס.
תוצאות: תיעדנו 114 מקרי תקרית של שברים הקשורים לאוסטיאופורוזיס במהלך מעקב חציוני של 8.9 שנים. להקצאת הטיפול לא הייתה כל השפעה על הסיכון לשברים. המשתתפים בצמחים הגבוהים ביותר בצריכת שמן זית כתית היו בסיכון נמוך יותר לשברים ב -51% (HR: 0.49; רווח בר סמך 95%: 0.29-0.81. P למגמה = 0.004) בהשוואה לאלה שנמצאים בזרע התחתון הנמוך ביותר לאחר התאמה לפוטנציאל. מבולבלים. צריכת שמן זית כוללת ונפוצה לא הייתה קשורה לסיכון לשברים.
מסקנות: צריכה גבוהה יותר של שמן זית כתית כתית קשורה לסיכון נמוך יותר לשברים הקשורים לאוסטיאופורוזיס בקרב אוכלוסיות ים תיכוניות בגיל העמידה והקשישים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה.
מקור:
Volume 37, Issue 1, February 2018, Pages 329-335
https://doi.org/10.1016/j.clnu.2016.12.030
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה