אוסטיאופורוזיס ודיכאון

הקשר בין אוסטיאופורוזיס ודיכאון 

מחלת האוסטיאופורוזיס נכללת בין עשר המחלות המשמעותיות ביותר לפי ארגון הבריאות העולמי, והיא שכיחה אצל נשים בגיל פוסט מנאופוזה.

מקור שם המילה "אוסטיאופורוזיס" לקוח מהשפה היוונית, ומשמעותו "עצם מחוררת", 'אוסטיאו' – עצם, 'פורוזיס' – מחוררת. ארגון הבריאות העולמי הגדיר את מחלת האוסטיאופורוזיס כהפרעה מערכתית של השלד, המאופיינת באיבוד מסת העצם (במרכיביה האורגניים והמינרליים) ובהידרדרות מבנה רקמת העצם, הגורמת לעלייה בשבירות העצם. הירידה במסת השלד והפגיעה במבנה הארכיטקטוני של העצם נגרמות כתוצאה מפגיעה בכמות המינרל בעצם ובמסה החלבונית. 

 המשתנים הקשורים להיווצרות אוסטיאופורוזיס ראשונית, כפי שהם מקובלים בספרות עד כה, כוללים משתנים ביולוגיים וסביבתיים. בעשור האחרון החלו לבחון את הקשר בין ירידה בצפיפות העצם ואוסטיאופורוזיס ובין  משתנים פסיכולוגיים המודדים מצב רוח כמו דיכאון, חרדה ודחק. החוקרים מצאו עדויות לקשרים אלה וגרסו כי מנגנונים אימונולוגיים ואנדוקריניים המעורבים בהיווצרות מחלת האוסטיאופורוזיס קשורים למשתנים הפסיכולוגיים שנחקרו. העדויות המצטברות מהמחקרים הרבים מלמדות כי קיים קשר בין דיכאון וירידה בצפיפות העצם, ומספר חוקרים אף הגדירו דיכאון כגורם סיכון למחלת האוסטיאופורוזיס.

המסלולים המשוערים המתווכים את הקשר בין דיכאון וצפיפות העצם ;

שני מסלולים מתייחסים לקשרים ישירים בין דיכאון וצפיפות העצם, ומסלול אחד מתייחס לקשר עקיף, המתווך על ידי השפעה של גורמים מתערבים. הקשרים הישירים מתבססים על ההנחה כי דיכאון משפיע על צפיפות העצם באופן ישיר, על ידי שינויים פיזיולוגיים ושינויים התנהגותיים. 

המסלול הפיזיולוגי, מתייחס להשפעה של שינויים פיזיולוגים הנגרמים כתוצאה מדיכאון (תהליכים פזיולוגיים המתרחשים במהלך דיכאון המשפעים על מצב העצם). ניתן לשער כי מסלול זה יכול להתאים ולהסביר בחלקו גם את הקשר שבין משתני האוריינטציה הקוגניטיבית לבין ירידה בצפיפות העצם.  

המסלול ההתנהגותי הינו דו כיווני, וכולל מצד אחד את הקשר בין דיכאון לתגובות התנהגותיות המשפיעות לרעה על מצב העצם, ומצד שני את השינויים ההתנהגותיים הנגרמים כתוצאה מאוסטיאופורוזיס, שמשפיעים באופן ישיר על מצב הרוח של החולה, ועשויים להוביל להפרעת מצב רוח כמו דיכאון.   קיימת אינטרקציה בין התהליכים ההתנהגותיים והפיזיולוגיים.

המסלול השלישי, הינו המסלול התרופתי, המתווך את הקשר בין דיכאון וצפיפות העצם. מסלול זה מתייחס להשפעה השלילית של תרופות נוגדות דיכאון על צפיפות העצם.

בהמשך, עוד על המחקרים המלמדים על הקשר בין ירידה בצפיפות העצם לבין דיכאון.

מאתר:articles. מאת:פסיכולוגית. דוקטורנטית לפסיכולוגיה, חוקרת בתחום הפסיכולוגיה הרפואית - יחסי הגומלין בין הגוף לנפש. www.c-hakeshev.com